אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים זה יוסף ע"י שאמר וכו' כצ"ל. ורצונו לומר אשרי האיש שלא עשה כמו יוסף שפנה אל רהבים כנ"ל או ירצה לומר מדקאמר אשר שם ה' מבטחו ולא אמר אשר יבטח בה' נמצא דה"ק אשרי הגבר אשר ה' בטחונו זה יוסף שה' עשה בטחונו ולא פנה אל רהבים פי' שהקב"ה לא שם לבו אל בטחון השר המשקים כדלעיל שהי' קושר קשרים ובא מלאך והתירן וארורין הרשעים שאין טובתם שלימה כדלקמן שאמר עבד עברי לשון גנאי לפיכך עשה הקב"ה מעצמו בטחונו וטוב הי' לו להמתין עוד ב' שנים כדי שיחלום לפרעה ויתגדל ע"י חלום ולא על ידי הזכרה בעלמא ויהיה יותר חשוב מן ע"י הזכרה בעלמא לז"א המדרש אח"ז ויתגדל ע"י חלום ודו"ק כנ"ל:

כי בא החלום ברוב ענין וגו'. שהוקשה למדרש למה לא אמר על שפת היאור כלשון פרעה ליוסף משא"כ על היאור זה א"א דאין מראין לאדם אלא מה שיוכל לראות בהקיץ דאין מראין לאדם שיעול פילא בקופא דמחטא לזה דרשו שהיה מהרהר כך מתחלה:

כדי שיחלום וכו'. ואין זמן החלום עד שנתיים ימים שמאז היו מתחילין שני השבע ואלו חלם מתחלה במה יבחין יוסף שיתחילו אחר שתי שנים ויאמר הנה שבע שנים באות וימצא בדאי וק"ל:

הרשעים מתקיימין על אלהיהם. לשמרם שצריכין שמירה אבל הצדיקים וכו' וה' נצב עליו לשמרו:

רמז רמז לו. וקשה מה צורך לזה הרמז הלא דבר מוחש הוא ונראה לפי שהיה פרעה מתגאה לאמר לי יאורי ואני עשיתני הורהו ה' כי שקר דובר וק"ל. עוד י"ל ע"ד משגיא לגוים ויאבדם כדי שיחשיב פרעה שכל זה הוא גבורת אלהיו ויטעה. א"נ י"ל לפי שאמרו לקמן ואין פותר אותם לפרעה שהיו פותרין שבע בנים אתה מוליד שבע אפרכיות אתה כובש וכו' אלא שלא נכנסו דבריהם באזניו וקשה למה לא נכנסו דבריהם באזני פרעה לז"א המדרש שרמז לו הקב"ה בראיות היאור הפתרון של יוהף דהיינו השבע והרעב הבא מן היאור ויאמן ליוסף משא"כ לבנים ואפרכיות אין שייכות ליאור ודו"ק:

כיון שראה שר המשקים וכו'. נ"ל דצ"ל פה ד"א כיון שראה שר המשקים וקאי על וחכם באחור ישבחנה שלא הזכיר שר המשקים ליוסף בפני פרעה אלא לאחר שראה שיצא נשמרו וכדקא מפרש ואזיל:

ר"י אומר י"ד היו. עיין מ"כ שפי' י"ד שני הרעב היו אבל ל"נ דבשני שבע ורעב יחד קא מיירי דר"י סבר י"ד דהיינו ז' דרעב וז' דשבע כפשטי' דקרא וק"ל וכן דברי ר"נ ורבנן כולם קמיירי משני שבע ורעב: