שנאמר המול ימול וגו'. מתוך שמביא המדרש כל הפסוק עד מקנת כספך ואח"ז כמה פעמים אינו מביא רק המול ימול נראה לי מן מה שאמר יליד ביתך ולא אמר בני ביתך משמע כל שנולד אפילו מהול צריך להטיף ממנו דם ברית וק"ל:

מתוך כך. פי' שתתקיים שלוח הקן וכתיב והארכת ימים ומתוך אריכות ימים מוכרח אתה לבנות בית חדש ולעשות מעקה וק"ל:

שהוא מכפר. פי'. הקב"ה מכפר על ישראל בשביל זכות אבות רק שקשה והלא אין אברהם מציל את ישמעאל לז"א לעתיד לבוא פי' לעוה"ב כדאי' ברשב"א שלעוה"ב הוא מציל:

סופך בבן אמך וכו'. פי' על עצמך שיבאו נגעים עליך וכדמפרש ואזיל כלומר ע"י שדברת באחיך מן האב תבוא עליך נגעים שאתה מן האם דאלת"ה מאי חילוק יש בין אם מדבר לה"ר על אחיו מן האב או מן האם אלא דקאי על עצמו וזה שמסיים המדרש גורם רעה לעצמו ודו"ק:

מהו אל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא. פי' לפי שפשטא דקרא הוא קאי על שבועה ונדר וא"כ שפיר אמר הכתוב אל תאמר לפני המלאך כי שגגה הוא לפי דאי' אין מקיפין בחילול השם א' שוגג וא' מזיד כדפי' הריטב"א לפי שהעולם לא ידעו שחטא בשוגג ויהיה חילול השם משא"כ אם קאי על לשון הרע קשה מהו אל תאמר וגו' למה לא יהיה חילוק בין שוגג למזיד ודו"ק לז"א פי' אחר על שגגה וכו' וק"ל:

עד שכופר בהקב"ה. וצריך ליתן טעם מדוע זה גבי עבירה זו יותר משאר כל עונות אשר יעשה האדם מבלי שכופר בהקב"ה וי"ל דהכא מיירי במדבר במומי בני אדם ע"ד שאח"ל אומר לאומן שעשאני א"נ י"ל דבשלמא בשאר עבירות יצרו תקפו עליו משא"כ בלשון הרע וע"כ כופר בהקב"ה כי מה יתרון לבעל הלשון. ועוד י"ל לפי שמספרי לשון הרע אומרים שאין ה' רואה אותם ולכן הן נמשכים אחרי עבירה זו למצוא חן בעיני הבעלים ובשמעם קול בעליו ישתקו ולא יחשבו ממי שמלא כל הארץ כבודו ובכל מקום עיניו צופות וע"י זה השכינה מסתלקת מדה כנגד מדה שהוא חושב שעיני ה' אינה משוטטים בכל הארץ ודו"ק: