Yedei Moshe on Kohelet Rabbah Parasha 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
חכמה שאלת ולא שאלת וכו'. פי' בלשון בתמיה והלא אני מבין תחבולות שלך לפיכך וכו' ולפ"ז היה המשל דומה לנמשל ודו"ק:
הה"ד דברי קהלת וגו'. מיד שרתה עליו רוח הקדש ואמר שלשה ספרים בפעם אחת שקשה מהו דברי לשון רבים ולא כתיב אמר קהלת אלא שמרמז כל הג' כפרים:
אין בו ממש. כן אמר שלמה ב' פעמים הבלים וג' פעמים הבל בזה הפסוק שהם שבעה וכדלקמן:
בשבת מאי אית לך למימר. ומשני מ"מ איכא מיתת בהמה ונגד זה אמר הבל ומיושב נמי דקדוק שבששי מביא פסוק אסף אדם ובהמה ובששי נברא רק אדם אלא ה"פ שע"י שנברא אדם מגיע מזה כליון לבהמה וזה הבל כנגד בריאת יום השבת ודו"ק:
מה הנאה וכו'. פי' כמו מה אומר ומה אדבר וגו' כן הכא מה יתרון לאדם כלומר מה לי לספר היתרון לאדם פירוש השכר שיהיה לו לעוה"ב די לו זריחת השמש וע"ז אמר ר"י ור"ע ושאר אמוראים עניני עומר עד ומה יתרון שיעמול לרוח שגם שם פירושו כך די לכם בנתינת רוח כמו הכא גבי שמש וק"ל:
אף על פי כן. פי' מן הדין אין צריך לזה שום בקשה שהביאו העומר שהוא ק"ו בנו של ק"ו אעפ"כ אני מבקש שתביאו אותו בעונתו וק"ל:
אלא שאני מעמיד אותם במומן וכו'. שמעתי בשם גאון אחד שזה הוא כוונת המשנה סוף פאה כל מי שאינו חיגר וסומא ועושה עצמו כאחד מהם אינו יוצא מן העולם עד שנעשה כאחד מהש וקשה למה כך ונראה שאם הוא אינו חיגר ועושה עצמו כחיגר א"כ לעתיד כשיעמוד בתחית המתים אז לא יהיה חיגר וא"כ יאמרו אחרים המית ואחרים החיה על כן מן ההכרח שאינו יוצא מעולמו עד שנעשה חיגר ואז לעתיד יעמוד במומו כדי שיאמרו שהוא זה ע"כ דפח"ח:
פגם הכתוב בכבודו של צדיק וכו'. פי' ע"ד דאיתא בערכין בפרק המוכר שדהו שיהושע נענש שחיסר הקב"ה אות משמו בשביל שהיה לו זכות א"י ולא התפלל על יצה"ר ונ"ל למה נחסר לו אות ה' לפי דאיתא שאמרו ישראל נעשה ונשמע נעקר יצה"ר מלבם ולומדים ולא היו שוכחים וכו' ואיתא ביוסף שלמדו גבריאל ע' לשון ולא קאמר עד שהוסיף לו אות ה' שלא יהיה שוכח וא"כ הואיל ולא התפלל יהושע שיעקר יצה"ר וגרם שכחה לכך נגרע ממנו ה' שיהיה שוכח וק"ל:
וקרא עליו וזרח השמש וגו'. מה שמביא ראיה מתחלה מר"ע ושאר תנאים ואח"כ מביא מן שרה ומשה וכו' ונ"ל שמתחלה מביא ראיה מן אותן שקראו הפסוקים עליהם ואח"כ מביא ראיה מן הפסוקים שראוי לדרוש כך:
הקב"ה מחשלו בהרים. פי' מתחלה הולך בחזקה לקיום העולם ואח"כ מתיש הקב"ה כחו מפני בני אדם שאינן יכולין לעמוד בו ולסובלו דאל"כ קשה למה יוצא הרוח מתחלה בחוזק וק"ל וזה כוונת הפסוק יוצר הרים ובורא רוח פי' מחמת חוזק הרוחות ברא הרים:
היכן הם נוזלים בשחקים רבי יהושע אומר. כנ"ל הגירסא נכונה ולא כמ"כ וה"פ ששאל היאך נוזלים מן אוקינוס לשמים וע"ז אמר ר"י העננים מתגברין מן הארץ עד השמים וכו':
א"ר יהושע קשה יום וכו' כצ"ל ועי כל זה בבראשית רבה פ' י"ג בפי' מ"כ ובפירושי:
כיצד הארץ היתה שותה כצ"ל:
על דעתיה דר"א וכו'. מילתא באנפי נפשיה וקאי אדלעיל:
מה הן לעשות בית הכסא. כצ"ל:
לא ישובון. אחר שנדבקו במינות אינם שבים ואם שבים לעשות תשובה מן המינות אזי ממהרין למות מתוך כפיות יצרם:
אמר לון ועל מגן. עי' מ"כ ול"נ שמלת על מגן בניחותא שהם היו מקלסים אותו שנתן לו הש"י סיוע מן השמים שנצח אותם שהוא נגד טבע לנצח המינים כדלעיל והוא השיב אותם בחנם אתם מקלסים אותי הלואי שלא זכיתי לשבח זה כי יותר הפסדתי ממה שהרווחתי שהפסדתי תורתי דברי תורה ועסקתי במינות כנ"ל:
עורות תחשים. ואין להקשות מאין כל חדש תחת השמש לפי שהיא רק לצורך שעה ואח"כ נגנז ותדע לפי דאיתא בזוהר ויראהו ה' את כל הארץ שהראהו אור הגנוז ולמ"ד ויהי האור הן הן המאורות קשה היאך נברא כאן אור הגנוז אלא הואיל והוה רק לפי שעה א"נ י"ל הואיל וירדה מן השמים לארץ לא נקראת דבר חדש ועוד תירוץ שמעתי הואיל והוא לצורך גבוה ש"ד ולר"א שאמר קרש היה שמה ע"ד דאיתא קרש זהו טבי' דבי עלאי א"כ הואיל ויש דוגמתה בעולם אף שאינו גדולה כל כך אינו נקרא בשביל זה דבר חדש וק"ל:
אפילו מה שתלמיד ותיק וכו'. פי' לפי שכל הנשמות היו בהר סיני וקבלו חלקם שם והכל נאמרה ע"י משה א"כ על כרחך שכל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש כבר ניתן ע"י משה וק"ל:
ואמר שלמה וכו'. פי' שאמר שלמה אני ראיתי להקב"ה שישב בין הזקנים ומביא ראיה שאמר בסוף משלי נודע בשערים בעלה וזה נדרש על השכינה בזוהר פרשת וירא:
עתיד להיות ראש מחולה. פי' ע"ד מחול הכרם פי' עגולה והקב"ה יהיה המרכז בתוך העגולה שהוא ראש לעגולה א"נ שכוונת המדרש במה שאמר ראש מחולה ע"ד דאיתא שלעתיד יהיה מחיצת ישראל לפנים ממ"ה וזה שאמר שיהיה הקב"ה ראש להם ולא שום מלאך ומה שאמר והצדיקים מראים באצבע פי' מלאכים ישאלו את ישראל להראות להם השכינה וישראל מראים באצכע:
ר"י ורבי אוניה. וכן הני מ"ד דלעיל כולם ס"ל ששלשה עולמות ראה רק שפליגא בשעה שאמר דברי קהלת באיזו ערך היה:
לפי שהוא בענין וכו'. קאי על דברי רבי בון שפי' שיפוטו של ממון לז"א לפי וכו':
וכן ממהיר. כאן טעות גדול וצ"ל וכן עמים הר וגו' ונ"ל שהיה בחלקו של זבולן והיה ששה עשר מיל על ששה עשר מיל ושם לא היה לגזול כי שם היה חלזון וחול ובאם שהיה בא אחד ממדינה אחרת וגוזל בלא ממון לא היה מועיל הצבע כלום אלא צריך היה לקנות דוקא בדמים מזבולן ונתן הכתוב סימן לזה ואמר שם יזבחו זבחי צדק שכל הנוטל וכו' ועי' בפ"ק דמגילה ובפירש"י שם ותבין ולא כפי' מ"כ או יש להגיה ממכיר כמו דאיתא לשון זה ביהושע י"ג לחצי בני מכיר ע"ש או יש להגיה וכן מדינת מכיר ג"כ לא היה מן הגזל לפי שמתחלה מביא גד וראובן וכן חצי שבט מנשה שהוא מכיר בן מנשה גם כן לא היה מן הגזל וק"ל: