Yedei Moshe on Kohelet Rabbah Parasha 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לעזרה. פירוש בפתח העזרה לפי שחסור להביא חולין לעזרה על כן מעמידה בפתח העזרה:
את מעשה ידיך מיעוט מצות וכו'. נ"ל בן המחבר לפי דאיתא אין מקיפין בחילול השם אחד שוגג ואחד מזיד רב אמר שאין עושות כחנוני המקיף ושמואל אמר שאם היא שקולה מכרעת וא"כ במ"ש לרב אין העונש של חילול השם שוים רק במדה זו שוים שממהרים לפרוע ולשמואל שוים הם בעונש וא"כ כוונת המדרש כאן שאל תאמר התנצלות שאתה שוגג אלא כשמואל ששוים הם בעונש ואיתא בריטב"א טעם שממהר הקב"ה לפרוע על חילול השם הוא מחמת שדברים הנוגעים לכבוד הקב"ה וחמת המלך וכו' והנה בעידן ריתחא מענשין אעשה וא"כ אף אם אתה סובר כרב שממהרים רק לפרוע ע"כ מוכח מיניה וביה שאם שקולה היא מכרעת. וזה שמסיים פן יקצוף ה' על קולך וחבל מעשה ידיך פי' ע"י שיקצוף ה' ואז הוא מעניש בעידן ריתחא אף אעשה וא"כ ע"כ יהיו העונות מרובים על הזכיות לפי שאם שקולה מצות עשה שקיימת ומצות לא תעשה שעברת ויצורף לזה מצות עשה שלא קיימת ע"כ המה מכריעים ודוק היטב:
ג' דברים מבטלין. פי' כל ג' בעינן דאי אחת אין לו ראיה מקרא דדילמא כל ג' בעינן אלא ע"כ כל ג' בעינן וזה רמז במה שאמר ושלשתן בפסוק א' פירוש הואיל וכתובים בקרא אחד ע"כ בעינן כל שלשתן:
אל הקיר. ואע"ג דבעי לגופא שמתפלל צריך להסיב פניו אל הקיר וי"ל מדלא קאמר לקיר ואמר אל הקיר פי' לקיר ידוע א"נ הואיל ושכינה למעלה מראשותיו של חולה א"כ היה לו להתפלל לצד ראשו ולא לקיר אלא שמרמז לקיר של רחב וכו' אבל קשה דהרי אחז"ל שיחזקיה תלה בזכות עצמו כמו שאמר זכור נא את אשר התהלכתי וגו' וי"ל הואיל ועשה עיקר לזכות עצמו נתלה לו בזכות אחרים:
קיר אחת. אע"ג דכתיב ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה וי"ל ע"ד דאיתא בגמרא ר"ז כד הוה מזמנה ליה הוה אזיל אמר אתייקרי דמתייקרי בי וכד הוה משדרי' ליה לא הוה מקבל א"כ אם לא היה עושה קיר לא היה נחשב כלום הכסא ושלחן ואדרבה היה נחשב למתנה לשונמית על שם אתייקרי וכו' אמנם הואיל ועשתה קיר זה היה נחשב לדבר גדול כל הני שעשתה שנקט רק קיר ולא שאר דברים הואיל ותלוי הדבר בקיר:
ויענך וירעיבך וכי מאכל רעבון נתן להם וכו' ובספרי איתא הטעם שהעינוי היה שלא היה המן מוציא טעם של ה' מינים כמש"ה זכרנו הדגה וגו' וזה היה לטובתם של ישראל לפי שה' דברים אלו גורמים השכחה וזה שמסיים להודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' שלא יועיל זה כי אם צריך עוד לתקנה זו דאיתא בעירובין פרק ה' א"ל שמואל לר"י שיננא פתח פומך קרי ותני כי היכי דתורך חיין ותתקיים בידך דכתיב כי חיים הם למוצאיהם בפה וז"ש הכתוב כי על כל מוצא פי ה' יחיה פי' שיוציא בשפתים דוקא ואמרתי טעם למה גורמת חיים לפי דאיתא בזוהר ויהי לנפש חיה לזריזותא כי כשעושה האדם בעצלות אז הוא כמת וזש"ה ולחם עצלות לא תאכל ומש"ה ואלה המצות אשר יעשה האדם וחי בהם ונ"ל שמאן דגרס בלחישה היא עצלות ובהיפוך היא זריזות לכך גורמת חיים:
תתהפך. פי' שלאחר מיתתו של אדם מתהפך חותם שלו לחומר ויתיצבו כמו לבוש בתחיית המתים א"נ יש לפרש בלשון בתמיה שאחר שנשתנו ושב לעפרו במותו תחזור בו חותם צורתו כחומר ביד היוצר שאחר שנשחת הכלי שב היוצר ויעשהו כצורתו הראשונה ומ"מ מדכתיב ויתיצבו כמו לבוש משמע שיעמדו בתחיית המתים מלובשים אבל קשה היאך תלוי העיקר הגוף בלבוש וי"ל שפירושו כמו לבוש החטה שאע"פ שנקברים ערומים יוצאים במלבושים א"נ י"ל דאתא לאשמועינן שיעמדו הגופים במומן ואח"כ יתרפאו כדאיתא לעיל:
כל זמן כו'. ואע"ג שהכל בידי שמים וי"ל הואיל והם חסידי אומות העולם הקב"ה מסייען ע"ד הבא לטהר מסייעין לו ומ"מ אלולי היה עושה בשביל ישראל לא היה מועיל זכותם להביאם למעלה זו:
אבל ת"ח. ואע"ג דכתיב וזרח השמש ובא השמש וי"ל דמ"מ אינו גדול כ"כ כמו הראשון שהדורות מתמעטין והולכין ע"ד שאמרו חז"ל אם ראשונים כמלאכים וכו' א"נ י"ל שעכ"פ לאלו אנשים אין לו תמורה שזה במזרח וזה במערב א"נ י"ל שלאו כל אדם זוכה ללמוד:
אמר ר' לוי וכו'. דקשה למה צריך לק"ו וי"ל דשמא תאמר שהוא טובה לאדם העדר ע"ד דאיתא שכל זמן שהם חיים נלחמים ביצרם א"נ לפי שמיתתם מכפרת על עון הדור לז"א ומייתי ק"ו אנו שאבדנו פי' אף שיש לאיזו אנשים תועלת על כל פנים לנו אין תועלת אי נמי יש לומר הואיל שכמה טעמים מפני הרעה נאסף צדיק רק שתאמר די לצרה בשעתה לזה מביא ק"ו שהשבטים מציאה מצאו ודאגו על העתיד ודו"ק: