הרי קול שהיה קול. פירש אבל כשחטאו אין קול גבורה אלא קול ענות וכן הוא בהדיא לעיל דף נ"ה ע"א:

ד"א לך רד בזעף. ר"ל שדיבר עמו קשות אבל לפי פירוש הראשון אמר רד כמשמעו שירד מן השמיה:

רבנין אמרי זה אלה אלהיך כצ"ל. פירוש שאמרו על העגל עצמו שפדה אותן ורבי חגי אמר מדלא כתיב זה אלהיך אלא לשון רבים ש"מ ששיתפו להקב"ה ג"כ והטעות מה שנחסר מלת אלה בדברי רבנין לפי שראה המדפיס בדברי ר' חגי זה אלהיך נדפס גם בדברי רבנין כך:

פתח לו הקב"ה פשפש מתחת כסא הכבוד ואמר לך רד כצ"ל. לפי שהיו מ"ה מבקשים לפגוע בו והוכרח הקב"ה לפתוח לו מקום תחת כסא הכבוד ושם אין מ"ה רשאים לקרב כדאיתא מלאכים עומדים ממעל לו ברחוק ט"ו אמות מן הכסא כנ"ל וק"ל:

קול העגל כצ"ל. לפי שדרש עני עמי לשון קול כמד"א קול ענות אנכי שומע וז"ש ראה ראיתי כי במצרים ראה הקב"ה שיעשו העגל ואמר למשה אתה רואה ראיה אחת ואני רואה שתי ראיות לז"א היא הראיה שלהלן פירוש במצרים והיא הראיה של כאן זה העגל ונשמט מן בעל מ"כ הגירסא הנכונה:

נעשו סריות נעשו כובין כצ"ל. ומלת כובין הוא קוץ ודרדר בלשון ירושלמי:

ויתר על כ"ב. מרמז על כל התורה עברו שהיא כ"ב אותיות:

ר' לוי כו'. אומר ק"כ קנטרין של זהב היה בעגל מנין מס"ך שהוא מעביר ה' עיין פירוש מ"כ ונשמט ממנו פירוש המכוון וה"פ כי מלת שהוא קאי על ר' לוי שלא דרש אלא מלת מסך שם דבר אבל אות הה"א לא דרש ר' לוי כי הה"א היא רק פעולה לז"א שהוא פי' ר' לוי מעבר את הה"א ולא דריש אותה רק עיקר התיבה מלת מסך ודו"ק:

לשון סרדיוטין הוא מסכה אמר הקב"ה כך אני עורפן שנאמר עשו להם עגל מסכה והנה עם קשה עורף ראוים הם לעורפן כצ"ל. ודלא כפי' מ"כ וסרדיוטין הוא פירוש תליין ההורג חייבי מיתות במיתות משונות כגון עריפה:

או יהודי או צלוב. פי' בשעת גזירות השמד נותנין הברירה ליהודי או יהודי ואצלוב אותך על העץ והוא נותן נפשו ואינו רוצה להמיר דתו נמצא קשה עורף לשבח: