Yedei Moshe on Shemot Rabbah Chapter 47
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ולואי שאתן ידי. פירוש שלא אתן רק ידי עליהם פעם אחת כמו גבי מעשה דר"ח במדרש שה"ש שאמרו שתתן רק ידך עמנו ודייק מדכתיב גבי לוחות הראשונים כתובים באצבע אלהים ובלוחות שניים כתיב ואכתוב על הלוחות רק כתיבה פעם אחת וק"ל:
כמו סבתא ורעמא וסבתכא אבל וכו' עליתי אתכם כצ"ל. נ"ל שפירושו כי מתחלה הייתם נקראים כמו סבתכא וכו' ואין שמי מעורב אבל עכשיו שמי של אל מעורב בכם כן הוא הגירסא במ"ת ר"ל שנקראו ישראל כדאי' בגמ' דחולין שנקראו ישראל מן מ"ת ואילך:
דשחירן ודקרין בלילה. עיין מ"כ ולא מצאתי טעם בפירושו ואני אומר דה"פ שרמז לו ללמוד שחרית וערבית כמה שנאמר והגית בה יומם ולילה לז"א דשחירן הוא שחרית והוא תור' שבכתב ודקרין בלילה פירוש מה שקורין בלילה דריינו תורה שבע"פ שאפשר ללמוד אף בחושך לילה:
ולמדו תורה דאמטין. פי' שילמדו מה שיגיע לאדם ראשון ראשון הן תורה בע"פ והן תורה שבכתב ל' קמא קמא דמטיא פירוש שלא חש לדברי רשב"ל שיהיה דוקא תורה שבכתב ביום ושבע"פ דוקא בלילה דאף על פי שהוא פליג ארשב"ל מכל מקום בזה מודה שעיקר תורה בלילה פי' לכתחלה ודו"ק:
עד שהיה כותב כו'. פי' מן דיו שנשתייר בקולמוס דכתיב ומשה לא ידע אבל אם היה מן הלוחות היה לו לידע ודו"ק:
ומניין היה משה יודע כמה ימים עשה בהר. מקשים פה דלמא באמת בשמים לא ידע רק שאח"כ כשבא למטה ידע כמה ימים היה בשמים וי"ל ונראה דקאי אדלעיל שאמר רשב"ל שצריך ללמוד תורה שבכתב דוקא ביום ותורה שבע"פ בלילה ומסתמא היה משה עושה ג"כ כדין זה ומקשה והיאך היה יודע משה זמן לילה ומשני בשעה שהיה מדבר עמו פירוש תשב"כ היה יודע שהוא יום ובשעה שאמר לו למוד תורתך פירוש תורה שבע"פ היה יודע שהוא לילה ונקרא תורה שבע"פ תורתך ע"ש דאיתא בנדרים בפרק אין בין המודר שנתנה תורה שבע"פ למשה לבד ודו"ק כנ"ל:
באו באומניות. פירוש שבקשתם היתה באומנת ובחכמה שהיו יודעים איך יתפללו כמו גבי סדום דכתיב ויגש אברהם והתפלל מעט מעט שמתחלה בקש על חמשים ואחר כך היה פוחת והולך וכן דוד וכן משה בא בחכמה ואומנת נגד המלכים כדמפרש ואזיל:
אמר ליה הקדוש ברוך הוא בדבור שני וכו'. מקשים העולם מה אמר הקב"ה בדיבור שני הלא ג"כ יכול לומר לו צוית וצ"ל שצריך לדקדק שמתחלה השיב לו לי צוית מאחר שלא כתיב אלהיכם אבל מלת לך יכול להיות ג"כ על רבים וכדדרשו חז"ל לא שלך ולא של אחרים וגם נופל הלשון לך גם על רבים וכשראה משה שהתשובה זאת אינה מספקת אמר לא צוית אותם פירוש שלא היה עדיין מצווים כי שברתי הלוחות ולא היו יודעים שאסור לעשות עבודת כוכבים אלא לי צוית ואני לא עברתי וכן הוא משמעות לשון התנחומא וק"ל: