מלך שלפניך אל תקלל כצ"ל ופי' המלך אשר כבר חי לפניך והיה בדורות רבים לפניך והוא איננו רק במדעך במה שתדע ממנו מן הדורות אשר כבר עברו גם אותו אל תקלל וכן יתפרש בעשיר ומכ"ש למלך שהוא בדורך וחי עמך כי תכבדהו:

להם הוא קצפון כו'. פי' להם אשר אינם יודעים הפתח חרטה למנוחה זו אינם באים כו' זה נחשב לקצף אבל לי אשר יש פתח חרטה מה זו קצף וכדמסיים אשר נשבעתי באפי:

חל להיות יו"ט בע"ש. פי' לפי שאינו דוחה לא שבת ולא יו"ט ואם חל יו"ט בע"ש הלא נאפה ביום ה' וזה לעשרה. ואם נאפה ביום ד' וזה כשחל ב' ימים טובים של ר"ה לפני השבת אז נאכל לי"א. ודוקא בשני ימים של ר"ה דכיומא אריכתא דמיא משא"כ בשאר יו"ט דהוי רק משום ספקא דיומא:

שחקה לו אשתו. ע' ביפ"ת וי"ל כפשוטו כי זו היתה שלומית אשר עליה דרשו לקמן כי היתה דברניות ופטטה בלשונה:

וגם הוא חכם ויבא רע. וכיון דמפי העליון לא תצא הרעות היה צ"ל ויבא טוב אלא ללמדנו כי גם הרע היוצא מאת ה' יצא בחכמה:

את דברו לא הסיר. דריש כמו דבר וקטב וזה בשביל וקם על בית מרעים לכלות הממזרים וכדי שלא יתפרסמו נוטל גם הכשרים: