Yefeh To'ar on Devarim Rabbah Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לפיכך קבעוה בתחיית המתים. נראה דלא יהיב טעמא למה קבועה בת"ה טפי משאר ברכות דא"כ ל"ל מפני ששקולה דאפילו תימא שאינו שקולה ממש כת"ה פשיטא דיותר ראוי לקבעה בת"ה מבשאר דוכתי כיון דהוי חיות לעולם אלא לעיקר הזכרתה יהיב טעמא דכיון דע"כ בעינן לומר שאלה בברכת השנים לא היה צורך לתקן הזכרתה כלל אלא משום דשקולה כת"ה ראוי להזכירה עמה והכי משמע מלשון הגמ' בפ' אין עומדין:
אף הדגים מתברכין. עם היותם תמיד במים מרגישין בטובת הגשמים שאז מתעדנים במים יותר:
והיו שמין אותו ש' ליטרות וכו'. לפי גדלו שיערו באומד הדעת שישקול ג' מאות ליטרין:
אילו ירדה הרביעה היה מוצאין בה יותר. משום דלא נחת רביעתה לכן אינו מתענגים והם כחושים ובשרם רעה ולא ישקלו כראוי לפי גדלן:
כותי אחד שאל את ר"י ב"ז אנו יש לנו מועדות וכו'. כמדומה שהיה אוהבו והיה רוצה לבקש יום שיהיו שניהם שמחים ולז"א איזה יום שאנו ואתם שמחים ונשמח ונעלוז יחדו שביום חגם לא היה ר"י יכול לשמוח עמו והכותי לא ישמח במועדים שלנו כי מאנו את תורת ה' א"נ לפי שהצלחת כותים וישראל הפכים זו לזו כשזה קם זה נופל לא יודה ישראל בזמן שהעובדי כוכבים בשמחה וכן בהיפוך אבל בגשמים כולם שמחים: