Yefeh To'ar on Shemot Rabbah Chapter 11
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הה"ד חזית איש מהיר וגו'. משום דק"ל מ"ש והתיצב לפני פרעה דלא דמי למ"ש בהתראת הדם לך אל פרעה בבקר הנה יוצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאור כי שמה הודיע לו הקב"ה את המקום איפה ימצאנו אבל הכא דלא הודיע לו המקום שימצאנו ק"ל למה כתיב התיצב. ומשני כי בא להגיד לו אשר בשביל זריזותו בשליחות יתנשא להתיצב לפני מלך. והוא מעין מ"ש לו ראה נתתיך אלהים לפרעה מה שלא היה מתחלה שהיה עומד לפני יתרו שהוא הדיוט והיה צריך להתכבד בו כמ"ש במכילתא פר' יתרו עד עכשיו משה מתכבד בחמיו. ויתכן דהכוונה במ"ש התיצב לפני פרעה ענין זריזות ואומץ הלב ע"ד התיצב והכן לך וכמ"ש גבי נצב לריב איטימוס לעיל בב"ר פמ"ח והכוונה כי לא יירא מפרעה וכל חילו וידבר אתו קשות. וע"ז הביא חזית איש מהיר במלאכתו גו' שהכוונה כי הזריז ומהיר לא יסוג אחיר ולפני מלכים יתיצב ויראה זריזותו וכחו. משא"כ לפני יתרו שהי' נכנע תמיד לפניו:
עשית קדש חול. כי מלכים קאי על הקב"ה ואיך תפרשהו על פרעה:
שהיה מהיר במלאכת המשכן. שהיה משתדל על עושי המלאכה למהר מלאכתם שנגמר בג' חדשים כדלקמן פנ"ב. או מהירות הקמתו שהיתה ע"י רוה"ק בנקלה. ולפי ענינו לא היה אפשר להקימו אלא בטורח גדול כדמשמע התם. ודריש ע"ז לפני מלכים לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. ובל יתיצב לפני חשוכים לפני אלו שנפרדו מתוך עדת ישראל. כמו קרח ועדתו:
בל יתיצב לפני חשוכים זה פרעה. ולפ"ז מתפרש הכתוב בדרך תמיה. אם איש מהיר במלאכתו כמו משה אשר הוא מהיר במלאכתו ויתיצב לפני הקב"ה. ואיך לא יתיצב לפני פרעה. ולכן קם לנגדו והביא עליו המכות. עד אשר הכניע את לבו החזק:
אפי' הם רוצים באחרונה. זה מיירי בחוטא לחבירו דלא מהני תשובתו לה' עד שיפייס את חבירו וכשרוצה לעשות כן מיסב הקב"ה את לבו שלא יעשה כן. וכן היה בפרעה שהיה משעבד את ישראל שכל שאינו משלם אין ממש בתשובתו אבל אם יחטא לה' ועשה תשובה גמורה נקרא גם הוא צדיק גמור ולא יזכרו עונותיו עוד:
אע"פ שהם רוצים לשוב. והכתוב דבק לדלעיל מיניה דכתיב ויאמר כי ישובון מאון וקאמר כשיחנפו בראשוגה אסרם באחרונה:
ומכה ד' היא קשה יותר כו'. שיש בם מיתות בני אדם וכן הברד מתו בו אדם ובהמה:
אמר רשב"ל אמר להם הקב"ה כו'. זה לראיה לדברי ר"ע משום דכל המכות היו מדה כנגד מדה. לכן דרש כמו שאתם עשיתם המונים על ישראל והתקבצו כתות שונות להרע להם. כן אקבץ מלמעלה ומלמטה. וזה עוף השמים וחיתו ארץ כתות שונות לנקום מכם נקמת ישראל:
בזו המכה. משום דמכה זו היתה משולחת ראויה היתה לבוא גם בארץ גשן. משא"כ המכות הראשונות שהיו עומדות שפיר ניצלו ישראל מהם:
לפי שהמצריים משתחוים. כדכתיב כי תועבת מצרים ומפרש כמו מלכום תועבת בני עמון אשר פירוש כי הצאן נחשבו לאלילי מצרים אשר עבדו להם וכמו שתרגם גם התרגום:
מהו הנה. משום דקראי קשו אהדדי מדכתיב הנה אנכי יוצא המימה משמע שתיכף ליציאתו יתפלל והדר קאמר וסר הערוב מחר ומשני כי התפלה היתה מיד כדי שיסור למחר כשישלמו הז' ימי המכה כדלעיל:
למה הביא עליהם ערוב דמדה כנגד מדה בעינן כדלעיל פ"ט. והנה בשוח"ט גרסינן ישלח בם ערוב ר"י אומר נשרייתא ר"נ אומר ערוב מלמטה דובין ואריות ונמרין כו'. ונראה כי נשרייתא הוא צרעין ויתושין שהיא עוף הנושר ונופל ואין בו כח לעוף כעוף השמים וקשה דר"י אדר"י ודר"נ אדר"נ וי"ל איפוך ההיא דשוח"ט:
רועה יפה. זה הדבר כדכתיב מות ירעם:
מהו עד אחד כו'. כי עד הוא לפעמים כמו אפילו וכמו מגדיש ועד קמה ועד כרם זית. ולכן דריש עד אחד אפי' אם יש בבהמה זו חלק לעוד אחד לא מתה:
עד כסא הכבוד. פי' הדברים כי התערב בפיח הכבשן יסוד האש שהוא עליון סמוך לקערונית הגלגל הקרוב אלינו והיה אבק מעורב בחמימות אש שלמעלה. ובשביל זה זרקו משה השמימה. וכסא הכבוד הוא השמים כמ"ש המורה ולכן אמר שזה היה ע"י הקב"ה כי אין כח למשה ולאהרן לשנות רק היסודות התחתונים המים והעפר שנגעו בהם בידיהם אבל להביא בהם יסוד האש שלמעלה לא יוכל רק הקב"ה לבדו ואין כח משה רק לזרוק את האבק למעלה:
במה דאת אמר ואם פרוח תפרח הצרעת. הנה שם הוא בלשון נקבה תפרח וכמשפט כי צרעת הוא שם נקבה וכאן בא פורח בל"ז כי מצינו דברים רבים בלשון זכר ונקבת כמו ורוח גדולה וחזק תאכלהו אש לא נפח:
כדי שימות משה. לעיל פ"ה וכן שם המעשה מהסרת העטרה:
כיון שראה ה' כו'. ולכן עד כאן כתיב ויחזק לב פרעה. והכבד את לבו או ויכבד פרעה את לבו. או ויכבד לב פרעה ומכאן ואילך כתיב ויחזק ה' את לב פרעה. ואע"ג דבברד כתיב ויחזק לב פרעה כתיב אח"ז כי אני הכבדתי את לבו. ויען כי במכת ברד היה שנים כי הכביד את לבו כדכתיב ויוסף לחטוא וגו' ואח"ז בקש לשוב ומנעו ה' לכן כתיב שתי הלשונות אלה: