Yefeh To'ar on Shemot Rabbah Chapter 26
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לא שלותי מבבל. עיקר הקושיא הוא בקרא למה כתיב ויבא עמלק דלשון בא משמע דבא על נכון ועמלק הלא לא ידע תחנות ישראל כי נסעו ממסע למסע ולא כתיב וימצאם או ויפגעם וכדומה וכדכתיב אשר קרך בדרך ובמכילתא דרשו ע"ז כמה דרשות. לכן הביא ע"ז את הכתוב ויבא רגז ויתפרש גם ויבא עמלק שבא להרגיז ולצער את ישראל. והנה מה שדרש ללישנא קמא על בבל ומדי ויון ואדום כי שלוה הוא השלום המחזיק כל הברכות שבעולם וכמו שדרשו ויבא יעקב שלם שלם בגופו בממונו בבניו ובתלמודו. ובבבל אבדנו כל אלה שנחרב הבית ושללו את רכושנו ונהרגו כמה נפשות והלכנו שבי לפני צר. לכן דרש ע"ז לא שלותי. אבל לא שקטתי משמע רק פחד ומגור וזה היה במדי כי לא מצאו אז מנוחה. אבל הי' להם עושר ושבו לארצם לבנות הבית. ולא הרגו איש מישראל. ולא נחתי דרש על אנטיוכוס שגזר להעביר על דת שאמרו כתבו על קרן השור שאין לכם חלק באלהי ישראל וחסרה להם מנוחת הנפש והצלחת הרוחני ע"כ אמר ע"ז לא נחתי. ואמר ויבא רוגז על רומי כי רגז הוא על חירוף וגידוף וכמו ובטוחות למרגיזי אל. אל תרגזו בדרך והרומיים חרפו אותנו והטיחו דברים כלפי מעלה לדבר על ה' ועל משיחו. ובויק"ר פי"ג אמרו עליהם לא דים שאינם מקלסים להקב"ה אלא מחרפת ומגדפת ואומרת מי לי בשמים. וללשון השני דדרש לא שלותי על גזרת הגוף שאז חסרה להם שלות הגוף שזו היא עיקר שלום אדם. ומצרים התעמרו בישראל בפרך. ושקטתי על גזירה שניה כי באמת לא המיתו המילדות את הילדים כי יראו את האלהים אבל פחד ומגור להם כן יבקש פרעה עצה אחרת להשמיד את כל הילודים. ולא נחתי על גזירה שלישית כי אז פרשו מנשותיהן וחלפה מהם מנוחת הנפש. ויבא רגז דרשו על עמלק שחרף וגדף וזרק מילותיהם כלפי מעלה:
מגזירה ראשונה. באמת היו כמה גזירות כמו וישימו עליו שרי מסים ויבו ערי מסכנות לפרעה כו' ובפ"ק דסוטה חשיב לי' בתלת וכן לעיל בפ"א. והנראה דחשיב רק הגזירות בפריה ורביה כי וימררו את חייהם היו כדי לבטלם מפו"ר כדלעיל שם וכן שתי הגזורות האחרונות היו מענין זה. וגם ויבא עמלק שחתך מילותיהם היה מענין זה:
לצאן ולבקר הי'. שהיו שם מים סרוחים או מרים מעט שהבהמות יכלו לשתות. והמה באו מיד לעשות מריבה לאמר להמית אותי ואת בני ואת מקני בצמא כי פן יחסרו להם גם המים האלה:
מטה זה של פורעניות הוא. כלומר ואין קטיגור נעשה סניגור ומשני דמ"מ כדי להודיע כח הנס תקחהו שאפילו במה שמכה הוא מרפא:
ויבדוק אתכם. שיגלה חטאם כי בחטאם נמסרים בידו:
וכי מה ענין זה אצל זה. אף כי שני המעשים היו ברפידים וצריכים להיות סמוכים זה לזה. וע' ברא"ם דדחק בזה. אבל באמת הקושיא זו היא על הפסוק ויקרא שם המקום מסה ומריבה שאין כאן מקומו ומקומו הוא אחרי הכתוב מה תריבון עמדי ומה תנסון את ה'. כי שם המקום הזה הוא לא בשביל הוצאת המים בלתי בשביל המסה ומריבה. ולכן דריש כי נסמך משום שבשביל זה בא עמלק וכן נראים דברי רש"י ז"ל:
למה ליהושע ולא לאהרן שהי' גדול ממנו אבל איננה הקושיא למה לא למשה כי משה היה צריך לעמוד בתפלה:
אנשים של חכמה. ע' במ"ר פי"ו ומ"ש בב"ר פ"ט:
מכאן אתה למד שהיו תחת ענני כבוד כו'. ע' ברא"ם שכתב שכל יציאה הוא מפנים לחוץ והאריך בזה. ומה דכתב ויצא בן האשה הישראלית כבר תירצו לקמן שפירושו מעולמו יצא וע' בתנחומא שהנחשלים אשר שלטה בהם ידי עמלק ויזנב בהם היו משבט דן שפלטם הענן: