Yefeh To'ar on Shemot Rabbah Chapter 52
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מהו לרקמות זה המשכן. וע' בויק"ר פ"כ וכ"ה בירושלמי דמדריש הכתוב הזה כי הצנועה אשר כבודה לשבת פנימה זוכה להיות בניה כהנים גדולים שנאמר ממשבצות זהב לבושה:
שנקראו בתולות טעם הכנוי הזה נראה משום שדבקו בה' ולא יבעלום אלילים ולכן נקראו גן נעול ונקראו ג"כ רעיות ע"ש שדבקו בה' והולכים בדרכיו:
דברים של סילוקים ודורש הדוברות על צדיק עתק הדוברות עם צדיקו של עולם עתק דברים אשר כבר מוסרים ממנו. ופי' של בגאוה ובוז איתא בשוח"ט אתה מבזה על כבוד קונך וזה הוא הבזיון ונראה דהכי פירושו שאינו מחשיב מ"ש ה' כי ביום הזה יכפר עליכם:
אפשר שהשכינה שורה כו'. אע"פ שידעו מעלת משה בסיני והנסים אשר נעשו על ידו מ"מ הי' נמנע בעיניהם השרות השכינה במעשה אדם כי השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו וע' לעיל ריש פל"ד בזה באורך [ודע כי במדרש עם היפ"ת הגי' אפשר שהשכינה שורה ע"י בן עמרם משגמרו. ופי' הדברים כי משגמרו היו מלינים אחריו והמדרש הפסיק בדברי ר' יוחנן]:
אעפ"כ היו מליצין קרוב הדבר דגרסינן לפיכך ופי' כיון שכבר נגמר והקב"ה לא השרה שכינתו ע"ז לכן היה להם מקום לרנן אחריו וכ"מ בתנחומא ותחת שבראשית הבנין רננו אחריו בסתר עתה החלו לרנן אחריו בפרהסיא. ולישב גירסתנו י"ל דה"פ שאע"פ שנגמרה מיד מלאכת המשכן וראו שיד ה' היתה שם לגמור בזמן קצר את הבנין עד שהוצרך ג' חדשים לקפל אעפ"כ היו מליצין אחריו:
בחדש שנולד בו יצחק דלכ"ע נולד בפסח אבל אברהם ויעקב לר"א נולדו בתשרי. ומה שבחר בהקמתו בחדש שנולד בו יצחק עי' בתנחומא דכתב לערב שמחת המשכן בשמחת היום שנולד בו יצחק אבינו כו' ע"ש. ועי' בב"ר פנ"ג קרי לעולם יום לידתו יום שמחה לעולם. ואע"ג דאמרינן בב"ר פ"ע דאין מערבין שמחה בשמחה. אמנם זה לא נאמר רק בשמחת הגוף במאכל ובמשתה כי האחת מגבלת את השניה ואם שתי שמחות תפגשנה יחד אז לא ימצא מקום לכל אחד מהם להתפשט. משא"כ בשמחת הרוח אשר אין גבול וקצב לכל אחת מהן והאחת לא תצר את רעותה טוב הוא לערב שמחה בשמחה:
מתוקן להם לעוה"ב. כאן הלשון קצרה ועיקר הכוונה שהקב"ה מראה לצדיקים מתן שכרן בשעת מיתתן וכדאיתא בב"ר פס"ב ולהכי מייתי עובדא דר"א וזבדי בן לוי שמתן שכרן מתוקן להם. ומזה הוא מראה לצדיקים לפני מיתתן ועמ"ש שם. ומ"ש לפנינו במדרש ד"א אימתי התורה משחקת כו' נכתב הכא בטעות ומקומו אחר זבדי בן לוי:
נתנה לשולחני למשכון להשיג ממנו פרנסתם לשבת ובמו"ש טרח והביא מעות לפדותה:
שיהא שולחנך חסר ושולחן חבירך מלא. לא היתה עינו צרה בשל אחרים כי מה לה אם שולחן חבריו יהיו מלאים אבל עיקר צערה היה מה שינוכה לו משכרו בעוה"ב וירד ממדרגתו הראויה לו לפי צדקתו. ור' אשר הבטיח לה למלאות משלו פי' כי הוא ירוממהו וינשאהו וכדאיתא בפ' הנושא שאמר ר' קודם פטירתו יוסף חפני ושמעון אפרתי הם שמשוני בחיי והם ישמשוני במותי והיינו בעוה"ב כדאיתא התם. ועי"ז יתרומם במעלתו אבל האשה אמרה כי עי"ז לא יוכלו לראות זה את זה. ועמ"ש בזה ביפה ענף ברות:
ולא היו יכולין להקימו בתמיה. פי' אף שכבדים היו הקרשים מ"מ הלא האומנים רבים היו. ולמה היביאו למשה ולא הקימו לעצמם:
שנאמר הוקם המשכן. לא מלשון הוקם מוכיח הלא מצינו הוקם על הוקם את דברי יהונדב והוכן הסוכך וכאלה רבים דמדבר מהמקימים ומכינים. אבל פי' דדריש מדכתיב בתריה ויקם משה את המשכן דייק דכולי האי ל"ל לימא באחד בחדש הקים משה את המשכן אלא לאשמעינן שהוקם מעצמו ע"י זה מה שנתן משה ידיו עליו והי' נראה כאלו משה הקים. וע' בזה בתנחומא כי שם הוא מבואר כמ"ש:
הוא נבנה מעצמו. ע' בזה בריש חזית ומ"ש שם:
שהיתה שמחה גדולה בישראל. ודריש ביום שמחת לבו על ישראל משום שלבו עליהם תמיד להיטיבם וע"ד והיו עיני ולבי שם:
במלך שהשלום שלו. פי' שנותן שלום בארץ וע"ד ונתתי שלום בארץ וישם לך שלום. כי מטבע האנשים להתקוטט יחד כדאיתא בב"ר פ"ח ולא היה מקום לקיבוץ המדיני לולי אלהי השמים היה בעזר בני האדם לתת שלום להם:
משל למלך שהיה לו בת יחידה. ע"ש בזה בחזית ביפה קול:
ומשחרבה ערבה וכו'. משום דפירש משוש כל הארץ על כל העולם ואיכא למדחי אולי בא"י לבד מיירי לכן מביא מדאשכחן שבחרבן ירושלים כתיב ערבה כל שמחה גלה משוש כל הארץ וכן כתיב הנה ה' בוקק הארן ובולקה דלא מיירי בא"י בייחוד אלא בכל הארצות שתחרבנה ע"י נבוכדנאצר וכמ"ש בירמיה. וה"נ גלה משוש כל הארץ מיירי בכל העולם כולו:
מהו ערבה חשכה. משום דערבה משמע חולשת האור לבד וכמו בין הערבים דהיינו אחר חצות שינטו צללי ערב לכן מפרש מלשון חשכה ממש וכמו חשך ולילה. ולפי שאף בלילה לפעמים הכוכבים יפיצו אור מוסיף עוד קבלה כי לא היה אור כלל משחרבה ירושלים ומביא לראיה מהכתוב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד כי באותו ערב לא היה אור אחר כלל:
בעוה"ז שבת משוש כל הארץ. כדי לסיים בדבר טוב קאמר לה הכא. וז"ש וכשיבנה הקב"ה את ירושלים הוא מחזיר לתוכה ועל ידי זה יהיה משוש כל הארץ שכל ההולך שם ימצא שמחה וגילה שיהיה במהרה בימינו אכי"ר: