מה התמר הזה צלו רחוק מהן. שע"י שהם גבוהים הרבה וענפיהם בעליון האילן נמצא הצל למרחוק ולא אצלם וכן הצדיקים אין מתן שכרן אלא למרחוק דשכר מצות בהאי עלמא ליכא:

לבן מכוון למעלה. שאין אמצעות העץ עקום כלל כשאר אילנות:

לבן מכוון לאביהם שבשמים. להיות דבקים בו תמיד וג"כ בבטחונם בו שיעזור תמיד ולא יתלו עזרתם בענין א' שנאמר עיני תמיד אל ה':

הקב"ה ובית דינו ובנין אב שבכולם כו'. גבי וה' הכה כל בכור פירש"י הוא ובית דינו שהוי"ו ל' תוספת הוא והקשה בחזקוני דהא כתיב וה' שמים עשה ותי' הר"ר אליקום דכל מקום שנאמר וה' גבי פורענות דוקא קאמרי ואף דהכי מסתברא דאין ענין לב"ד אלא גבי פורעניות וה' דבר עליך רעה ולכך אמר שבא לרבות בית דינו שמאחר דלעיל מיניה נתן ה' רוח שקר לא הל"ל אלא והוא דבר עליך רעה ולכך אמר שבא לרבות בית דינו:

שאלה מטרונא כו'. ק' שזו שאלה של טפשת כי מי עמד בסוד ה' וכו' לדעת מה הוא עושה ואין שואלין מה למעלה ומה למטה וה"ל להשיבה אין חכמה לאשה אלא בפלך כההיא דפרק ב' שעירי או כההיא דפ"ק דע"ז דא' ר"י אמר רב י"ב שעות הוי היום ג' ראשונות יושב הקב"ה ועוסק בתורה וכו' ולא להשיבה מענין הזיווג כי מה נשתנה ענין זיווג משאר דברים וכו' עי' כל זה ביפ"ת בב"ר פ' ויצא ותמצא נחת:

עד שהם במעי אמן. כלו' אל תתמה ממה שהיתה יוכבד מן המנין שהרי היא השלימה מנין ע' ועדיין לא נולדה כשירדו למצרים עד כניסתן כי לחשיבות השבט הזה כשהוא במעי אמו נחשב נילוד ולפ"ז אף שלא היתה נולדת יוכבד בין החומות אלא אחר היותם במצרים ימים רבים היתה מן המנין כיון דכבר היתה במעי אמה אלא דמעשה כך היה שנולדה בין החומות א"ק אמאי בכל נפש הבאה קמאי לא חשב אלא ס"ו נפש ה"ל לחשוב נמי יוכבד וי"ל דאף על גב דהיא מן המנין לא יתכן לומר הבאה אלא על מי שיצא לאויר העולם שנראה לעין:

אלא על התורה שנאמר אם בחקותי תלכו וגו'. פי' עשיית המצות דועשיתם אותם דבק לאם בחקותי ואתא למימר שיהא הלמוד על מנת לעשות ואף על גב דממצותי תשמרו שמעינן שצריכים לעשות המצות ה"א דאם לא עשאן שכר לימוד מיהא איתא בידו קמ"ל דלמד שלא על מנת לעשות לא מהני כלל: