התאנה הזו בתחלה אורים אותה כו'. כי התאנים אינן מתבשלות הכל יחד כשאר הפירות אלא מעט מעט כן יאמר ה' מצאתי את ישראל שנתבשלו מעט מעט:

התהלך לפני והיה תמים. כי באמת היה אברהם תמים גם לפני המילה. אך הפירוש כי עתה תהיה תמים בלי כל מום ומגרעת:

זמן היה לו לאברהם כו'. משום דק"ל למה נתאחרה מצות מילה לאברהם עד זקנותו כיון שהיא באה לתיקון המדות והדעות כמ"ש בפי"א. וגם אברהם שקיים כל התורה כולה למה לא קיים מצות מילה לפני זה. לכן מביא את הכתוב לכל זמן כי הכל תלוי בזמן גם המצות תבוא בזמנם הראוי וזמן הראוי לאברהם היה בזקנותו לפני לידת יצחק כדמפריש. והזמנים לבניו היו אחד במצרים כדי שיקריבו את הפסח ויגאלו והשני אחר שעברו את הירדן ונשבה להם רוח צפונית:

אלא כדי שיצא יצחק בקדושה. וחפץ בזה להראות כי נבדל יצחק בקדושתו מישמעאל:

קנמון אני מעמיד בעולם. כי הצדיקים נמשלו לבושם כמו דאיתא בפ"ק דמגילה והקנמון הזה גם אם יזקין ויתם ליחו אם מזבלין ומעדרין אותו יפרח ויעשה פרי וכן רצה הקב"ה באברהם גם כשהזקין שינוב בשיבה טובה ויעשה פרי. לכן צוהו על המילה שע"י תתוסף לו זכות וחיל גם בימי זקנותו.

אחרי שנצרר דמו ובטלו כל תאותיו:

אלא צפורן של אצבע קטנה כו'. בא לדמות לצפורן כי באמת אברהם שלם ותמים היה במדות ובדעות גם לפני זה. והקב"ה אמר לו לכרות רק את המותר בטבע וכמו הצפורן שאיננו רק מותרת:

שנאמר נשבע ה' וגו' והאי קרא מדריש לקמן בויק"ר פכ"ה שנטלה הכהונה ממלכי צדק ונתנה לאברהם:

מן הלב כו'. לאו מלבו ממש דא"כ ימות אבל פירוש מכנגד לבו או מאיזה עורק המחובר אליו:

וכל בית ישראל ערלי לב. קשה למה לא הביא המקרא מה"ת ומלתם את ערלת לבבכם [ואולי כי משם נראה דדרך מליצה היא וכמו חצי הכתוב השני וערפכם לא תקשו עוד משא"כ התם דכתיב כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב משמע באמת דיש דבר המאטים את לבם]:

ונאמר ערלה בגוף וערל זכר כו' הך וערל זכר לא גרסינן הכא אבל יליף ערלה בגוף מן והיה תמים:

אינו שומע. ודרכיה דרכי נועם:

ממקום שהוא ניכר. פי' בקטנותו כי בגדולתו יש עוד סימנים המבדילים בין זכר לנקבה כמו הזקן והשדים ויש לתת טעם על מחלוקת הדרשות בין השלמים האלה. כי הראשון האומר מקום שעושה פירות סובר כי טעם המילה הוא כמו שיפריש מעשר מן התבואה כן יפריש מעיקר אבריו ממקום הולדתו ממקום שעושה פירות חלק לה' והוא כעין בכורים וכמ"ש הרמב"ן ז"ל ע"ש ור' ישמעאל ראה שטעם המילה הוא כמו קרבן ולכן אמר שאברהם כהן היה וראה שלא תכון העבודה ע"י מום. ור"ע ראה שהטעם תיקון מותר הטבע ולכן דקדק מן והיה תמים. ונגדא ראה הטעם מפני הכנת המדע ולכן הרחיק את המילה מאברים המזיקים את החושים כי אם יפקד אחד מהחושים תפקד גם ידיעה מידיעותיו. ור' תנחומא סובר הטעם להכין ולאמץ אל עבודת ה' אשר בזה הוא יתרון האדם על האשה כי רבות הן המצות הנאמרות לאיש ולא לאשה ובויק"ר יליף ר"ל מגדלי בשר ראה הטעם להחליש את תאות המשגל אשר גדלי בשר נאמר על רבוי הזנות ובכלל זה הוא גם לתיקון כל המדות. ומי שלמד שם מגבעת הערלות סובר הטעם להסיר את הנגעים והחולי משם [וכ"ה דעת קצת מחכמי הרופאים החדשים] ולז"א שהערלה עושה גבעה ותוספת ניכר וכן ענין הצמחים והנגעים. וכל טעמים אלו אמתיים בעצמם ועמ"ש בזה בפי"א:

שתי פעמים כתיב באברהם כו'. זה ע"ד מ"ש למעלה בפ"מ כי כל מה שאירע לאבות סימן לבנים ובב' פעמים נפילה שכתיב באברהם מרומז ב' פעמים שעתידה מילה לינטל מזרעו. ופליג על הא דאיתא בשמ"ר פי"ב דאמר עד שלא מל היה נופל שלא היה לו כח לעמוד בפני השכינה. וע' בעקרים שי"ח מ"ש שם כי לדבריו אין כאן מחלוקת בין המדרשים:

כנגדן נטלה כו'. אע"ג שהנפילה השניה היתה על בשורת זרע שרה. אך מאחר שהכל היה בנבואה הראשונה שעל המילה שהרי אח"כ כתיב ויקח אברהם את ישמעאל בנו וגו' וימל את בשר ערלתם לכן נחשבה הכל בענין המילה:

לא שיעקר שם יעקב ממקומו כו'. והטעם למה שם אברם נעקר ממקומו עד שעובר עליהם בל"ת. ושם יעקב לא נעקר ממקומו. כי השם יעקב קרא לו הקב"ה וע' ברש"י בראשית כ"ה פסוק כ"ו. ולכן אף כי ניתוסף לו שם ישראל שזה הוא עיקר מעלתו אבל השם יעקב אשר השם קראהו ג"כ לא נעקר ממקומו משא"כ באברהם שאביו קרא לו אברם וה' קרא אותו אברהם. לכן הקורא אותו בשם שקראהו אביו ולא בשם שקרא אותו הקב"ה עובר בעשה. ובשרי אף כי השם שרי נתן לה מאת אביה ושרה מאת ה' מ"מ אין בזה חלוף גדול כי גם האומר שרי בכנוי למדבר בעדו איננו שולל בזה שררותה מאת האחרים. וכאשר אין הבדל בין אם יאמר האדם מלכי או המלך. משא"כ באברם אב לארם לבד הוא שולל בזה את הדבר אשר דבר ה' אב המון גוים נתתיך:

ותני שמואל כן מה דאמר שמואל מכל בן נכר מכ"מ כצ"ל ופי' דשמואל נמי תני הכי וטעמא מרבויי דכל בן נכר דכתיב בקרא דשמונה דרבי אפילו בכה"ג כיון דהא לכם קרינן ביה שיש קנין באמו:

לכלהון בנין. ולא ניזוקו מחמת המילה. ומ"ש אפילו ד' וה' פעמים פי' אם נשארו ציצין המעכבין את המילה: