Yefeh To'ar on Devarim Rabbah Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ומי שאין לו במתנת חנם אני עושה עמו. י"א דאין לו דקאמר היינו שאין לו יכולת לעסוק בתורה ובמצות ולבו נכון עמו כי ה' נותן לו מפני טוב לבבו וזה אינו דמ"מ אין ראוי שיהיה עודף על מי שעוסק בתורה ובמצות בפועל ועוד היכא קרי ליה מתנת חנם והלא ראוי לשכר דרחמנא לבא בעי ועוד בש"ר משמע דאין לו שאין לו שום זכות כמשמעו:
אין לך עסק במלכות שנאמר כי הביאותני עד הלום. בב"ר למד מכאן דאין הלום אלא מלכות א"ק מה שאמר בנער הלוי שבבית מיכה מי הביאך הלום כבר פי' רש"י בפ' י"נ א"ל לאו ממשה קאתית דכתיב ביה אל תקרב הלום ומ"ש ברות גשי הלום כבר פי' במדרש שמדבר בשלמה ומ"ש בשמואל הבא עוד הלום איש היינו למלכות שאול כמ"ש בפ' י"ב דזבחים:
מלמד שהיו מסתמין את חלונות וכו'. ולפי שחתר לו הקב"ה לקבל תפלתו שלא מדעת המלאכים מייתי בויקרא רבה פסוק פנה אל תפלת המרער על מנשה וקראו ערער שאף בעת תפלתו לבו לא נכון עם ה' לכן היו מ"ה רוצים לדחותו ולהכי נמי מייתי מה שבאותו שעה ידע מנשה כי ה' הוא אלהים ולא מקמי הכי:
והיאך ברח מלפני פרעה. משמע מפני שמצודתו פרושה בכ"מ שיברח אבל אין הדעת מתקררת בזה כי אפשר לברוח בהתנכרות והולך למלכות אחר ואולי פי' שאחר שכבר נתפש משה והיה מכיר בתוארו וזה היה מסתמא בשער המלך שהוא מושב המלכות איך ברח מפניהם:
מלאך ירד וכו' ואין להקשות כיון דסוף סוף הוצרך להמלט ע"י מלאך למה לא בא מיד ולא יצטרך לעשות צוארו כשיש כי רצה ה' להראות לו הנס הגדול הזה אבל בריחתו מידם לא היה כ"כ נס: