Yefeh To'ar on Kohelet Rabbah Parasha 11
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ואקחה פת לחם. בהשוכר את הפועלים לא הזכירו זה ואמר שהמן בזכות ויקח חמאה וחלב והכא לא נקט חמאה וחלב וי"ל דהיינו הא שלא בא חמאה וחלב אלא תמורת הלחם לפי שנטמאה העיסה להכי נקט פת לחם שהיתה בו עיקר כוונתו והתם נקט חמאה וחלב שנתן ממש א"נ הכא נקט פת משום דהמן הוי דוגמא דידיה דאיקרי לחם והתם נקט חמאה וחלב דדמו למן בטעמו שהיה כטעם לשד השמן:
עלי באר וגו'. לא נקט והכית בצור והיינו הא דבאר היה מהתם כדפירש"י בפ' השוכר את הפועלים. וניחא ליה הכא למנקט האי קרא דכתיב ביה באר שהיה מתגלגל עמהם במדבר תמיד כך איתא בתענית ולהכי לא נקט ויורהו ה' עץ וגו' דאין מים ההם קבועים להם בכל המדבר ואין לומר משום דהתם לא נתחדשו המים בעבורם רק המתקתם ולא דמי ליוקח מעט מים דבארץ נחלי מים מאי איכא למימר ולעיל נקט והכית בצור דהוי קרא קמא:
שבעה דברים מכוסים. צ"ע מאי אתא למימר ועוד דהאיכא אחריני נמי כגון מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור וכמה תעלומות חכמה והרי עוד ב' דברים מכוסים דכתיב גבי כעצמים דהיינו דרך הרוח ומעשה האלהים ועוד מה צריך להוכיח מהכתובים שהדבר מבואר מעצמו כי אין אנו יודעים ערמה בענינים אלו וי"ל דהא קמ"ל כי אין העלם אלו הדברים מסכלות האנשים ושאפשר ידעום הנביא בנבואתו והחכם בחכמתו אלא מכוסים הם מכל בני אדם בכוונת האלהית עד"ש בפ' ב' דשבת גזרה היא שאין מודיעין קצו של אדם וטעם ההעלם מבואר שהוא לצורך העולם אלו ידע האדם את קצו ועתו היה מת מדאגתו בידעו כי קרוב קצו ועוד שהיה מתרשל מהתשובה עד היותו קרוב למות ועוד שהיה ממעט בישובו של עולם כשידע כי קרוב קצו ורצה ה' שיהיו הכל עוסקים בישובו של עולם ואלו יודעים את הנחמה היו רבים יוצאים מהכלל כשידעו שאיננה בימיהם וכן אילו ידעו במפלת מלכיות וכו' ועיין באריכות בב"ר ביפ"ת פ' ס"ה:
שהיתה עיניהם צרה. כלומר שהיו שונאים זה לזה ולא היו רוצין להנהות זה לזה בלמוד ולכן האחרונים שהוזהרו אמר שמלאו כל א"י תורה ובפ' החולץ אמר מפני שלא נהגו כבוד זה לזה:
שמצאו בו דברים כו'. ק' בשלמא בקרא דרשב"ן הובא לעיל בויקרא פ' כ"ח טעו לכאורה שלא לדקדק במ"ש בכל עמלו או בדיוקא דתחת השמש אבל הכא איך טעו לחשוב דבריו נוטין לצד מינות מכיון דסיפא ודע כי על כל אלה כו' וכי מעיקרא לא שפילו אסיפא דקרא ועוד אי ס"ד דלקושטא דמלתא קאמר שמח בחור בילדותך מאי נוטין לצד מינות והלא מינות גמורה היא:
וכי זו היא חכמתו של שלמה כו'. וק' דמאי ק"ל מפני חכמתו דאפי' לקל שבקלים לא יאות לומר כן ומורי הרב ר"י בן לב ז"ל תירץ שלכאורה אע"פ שראו סיפא דקרא סברי דלאקולי קאתי ולומר ביום שמחה היה בטוב שה' ידינהו כי חנון ורחום הוא ע"ד מלפניך משפטי יצא ולא ע"י מלאך לפי שעיניך ת"מ תעבור על פשע ומ"מ זה נוטה קצת לצד מינות לפי שהוא מיקל בעונשים וזה שלא כדעת התורנים וא"ת שדבר כפי החכמים ליתא נמי שדרך החכמים ליתא לההביל ענייני העוה"ז ושלא לשמוח בשמחתו וז"ש זה חכמתו של שלמה שאף שדרך זה טוב לשרידים אשר ה' קורא הי"ל לראות כמ"ש מרע"ה ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם שהוא היסח דעת דמחשבת העבירות והעברת עינים מלהסתכל בה: