Yefeh To'ar on Shemot Rabbah Chapter 34
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הה"ד שדי לא מצאנוהו שגיא כח. בא פה לתרץ למה הקדים הארון לכל דבר ולא את המשכן שהוא הכולל וכמו שעשה בצלאל. וכבר איתא בפ' הרואה שתפש בצלאל את משה בזה והודה לו לכן מפרש כי באמת שדי לא מצאנוהו שגיא כח וגם השמים ושמי השמים לא יכילו את כבודו. ורק הקב"ה אמר כי לא לבד עשרים קרש בצפון ועשרים בדרום וח' במערב אלא שיצמצם את שכינתו בתוך אמה על אמה שהוא מקום הארון וכדמסיים להכי הקדים מעשה הארון איידי דחביבא ליה כי גם במקום קטן יצמצם שכינתו. זה הוא תוכן כוונת כל הסימן הזה:
צריכים אנו להחזיק טובה לאיוב. כלומר שעיקר החדושים בדברי איוב. כי כל דברי אליהוא בכלל דבריו הם ולא בא אלא להוסיף ולפרש את דברי איוב במ"ש הן אלה קצות דרכיו לומר כי אין מי שיוכל לספר גבורותיו ובא אליהוא והאריך בספורי שבחי ה'. ואחד מהדברים אמר שדי לא מצאנוהו שגיא כח פי' שלא השגנו כמה הוא שגיא כח ונמצא שבזה בא להוסיף על דברי איוב שאמר ומה שמץ דבר נשמע בו ואליהוא הוסיף כי לא נוכל לדעת גם שמץ דבר מגדולתו. כי בערך אל הנעלם ידיעתנו אפס ואין הוא. ואמר זה לומר שמדברי איוב נוכל לדעת פירושי הכתובים אחר כי אליהוא הוא רק כחוזר על דברי איוב בתוספת ביאור:
שמא חרופים הוא. פי' דלא נטעה לפרש את דבריו שדי לא מצאנוהו לכן לא מצאנו אותו יען כי הוא שגיא כח ולא יביט על תבל הזה אשר ילדי אשה וקצרי ימים יגורו בו. ויצא מזה חירוף לסלק השגחתו מהארץ וע"ד אשר יומרוך למזמה. לכן מפרש את הכתוב כי לא יכולנו למצוא את שדי אם בא אלינו ברב כחו:
מפני מה בכל הכלים כתיב ועשית. נראה דגם בזה בא לתרץ למה הקדים מעשה הארון ומתרץ משום שרבים עסקו בו לכן מעשהו חביב יותר. ולכן אמר גם כאן ד"א. והנה בפ' עקב כתיב גם גבי ארון ועשית לך ארון עץ ובגמ' מרמי הכתובים אהדדי. ור"י מוכיח מזה מכאן לת"ח שבני עירו מצווין לעשות מלאכתו ודברי ר"י ע"כ אסמכתא בעלמא הוא. וגם לפי דברי ר"י אין מקום גם לקושיא שהקשה כאן. אמנם הוא לא מקשה רק משינוי הלשון אשר בסדר אחד וגם יסבור שההוא ארון שעשה משה לאו היינו ארון שעשה בצלאל כי משה עשה הארון לשברי לוחות לדעת קצת מרז"ל או שנגנז לדעת קצת מרז"ל וכמו שהאריך בזה הרמב"ן ז"ל:
זה השולחן. משום שהשולחן הוא שם לעושר וגדולה ובמו שאומרים שלחן מלכים והרמב"ן האריך עיד בזה עפ"י הסוד:
זה המזבח. הוא מזבח הקטורת והיה מיוחד יותר לכ"ג שהוא נושא כתר הכהונה דכתיב וכפר אהרן על קרנותיו אחת בשנה מדם חטאת הכפורים ואין עבודת יוה"כ אנא בכ"ג. אבל במזבח העולה לא היה זהב:
למה נכתבים זר. דה"ל למכתב זיר ביו"ד שהציר"ה מושך אחריו יו"ד וכן אמרו גבי עזר כנגדו כתיב כנגדו וקרינן כניגדו:
מעולה יותר מכולן. וע' לקמן במ"ר פ"ו שחכם קודם לכולן. ויתכן שמעלת החכמה הוא כי כתר כהונה ומלכות תבוא לאדם בירושה. משא"כ התורה והחכמה אך בעמל נפשו ויגיעו יבואו לו לכן ישתבח האדם יותר בתהלתם. וע"ע ביומא פ' בא לו ובמ"ק על פסוק טוב שם איתא שכל מי שלא זכה לתורה כאלו לא זכה באחת מהן:
למה קורין אותה כסף דהא כתיב חפה ברושים ויצפהו זהב טהור לכ"א שהזהב נקרא כסף מפני שמכסיף:
מה כתיב למעלן ועשו לי מקדש. גם בזה בא לתרץ למה הקדים הארון לכל הכלים כדלעיל. וגם למה בכל הכלים כתיב ועשית ובארון כתיב יעשו. ולפי הדרש הזה מתורץ כיון שתכלית המשכן היא לרעות את ישראל כצאן ולשמרם ככרם ולדור עמהם כאב עם בניו וע"י התורה הנתונה בארון יזכו לכל זה כי הקב"ה ינהיגם וישמרם ויקראו בנים למקום. לכן הקדימו את הארון אחרי שהוא מקור נאמן להתכלית הזה. וגם כתיב בארון ועשו כיון שזה הוא התכלית לכל ישראל נכון הוא שכולם יתעסקו בו ובצלאל יהי' רק שלוחם:
אתם צאני ואני רועה. ע' בעקידה ש"נ שהאריך בזה בדברי דעת והשכל ונתן טעם לשלשה המשלים האלה לצאן לכרם ולבנים. ועוד מצאתי כתוב מפני שהנפשות שלש. הצומחת והחיונית והמשכלת. וכנגד הצומחת נמשלו לכרם שאין בו אלא כח הצומח לבד והקב"ה להם לנוצר. וכנגד החיונית והמרגשת נמשלו לצאן. וכנגד משכלת נקראו בנים והכוונה בזה שבכל מעשה שיהיו עין ה' פקוחה עליהם. וקרוב לזה מ"כ בשם הה"ר גבריאל ן' אליא זצ"ל. משום שהאומה הישראלית נחלקת לג' חלקים. יש מהן שעושין המצות מבלי ידיעת תכליתן רק מצות אנשים מלומדה. וזה החלק דומה אל הצומח שעושה מעשהו בלי הרגש כלל. ויש מהן שעושין המצות להנצל מעונש גיהנם והיסורים ועובדים את ה' מיראת העונש. וחלק זה נמשל לב"ח שהם מרגישים הרגשתם הוא להנצל מהנזק. והחלק השלישי הוא בעלי הדעת שעושים המצות להשגת השלימות האמיתי ויודעים סוד כל מצוה כפי ערכו והשגתו וחלק זה נמשל לשכל. וכנגד החלק הא' משוה אותם במשלו לכרם. וכנגד החלק הב' לצאן. ואל הג' רמז לבנים העושים רצון אבותם מאהבתם אליהם. [והנה ביפ"ת כתב עוד דרכים בזה ויען כי תוכן דבריו שוים הם לדברי הרד"ל ומהרז"ו ז"ל אשר כוונו לדבריו אף כי היפה תואר ז"ל האריך בהם. אמנם יען כי התוכן הוא לנגד עיני הקורא לכן השמטתים]: