Yefeh To'ar on Shemot Rabbah Chapter 37
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
הה"ד ממנו פנה ממנו יתד וגו'. משום דק"ל למה בחר באהרן וזרעו ולא במשה אשר הי' חשוב ממנו. וגם הוא שמש בכהונה גדולה קודם לאהרן כדלקמן. לכן אומר משום שיבוקש מתוך בני ישראל אשר אין לזרים חלק בו ולכן לא בחר בזרע של משה שהי' בהם זרות מצד האם שאשת משה היתה בת יתרו. וכן הראב"ע נתן טעם זה לבחירת אהרן יותר ממשה. ומזכיר כאן ה' מיני שררות. מהם גדוליהם המה החסידים ואנשי מעשה המקרבים את ישראל לתורה ולמוסר. ומהם מלכיהם ונסיכיהם המושיעים אותם מכף צריהם. ומהם כהניהם העומדים על העבודה. מהם נביאיהם המגידים את דבר ה' בין העם. ומהם שריהם המה מנהיגי העם. ובפ' אלו טרפות איתא תניא היה ר"מ אומר הוא עשך ויכוננך כרכא דכולה ביה ממנו כהניו ממנו נביאיו ממנו שריו ממנו מלכיו שנאמר ממנו פנה ממנו יתד וגו' ומונה רק ד':
שנאמר אבן מאסו הבונים. ואיתא ע"ז בשוח"ט זה דוד לשעבר היה רועה ונעשה מלך:
שנאמר נושקי קשת. וקאי על תופשי תורה הלוחמים מלחמתה של תורה. וקאי על הנביאים אשר בנביאים נכללו כל מחזיקי התורה ומוכיחים לעם ללכת בדרכיה:
היה משה סבור שהוא נעשה כ"ג. ואע"ג דבסנה הודיעהו הקב"ה שאהרן יהיה כהן כדאיתא לעיל בשמ"ר פ"ג. ושמא אחר שנעשה גזבר סבר משה כי ניחם ה' על זאת והוא נתעלה טפי או שהורע כח אהרן:
והיה מקיש עליו בקורנס כו'. פי' שאהרן שב להקיש עליו בקורנס לומר שעדיין לא נגמרה מלאכתו כדי לבטלם מעבודתם. וכן המשל שהביא הוא מטעם זה כדי שלא יקשה כיון שאמרו לאהרן שיעשנו היה לו שלא לעשות. ואחר במקומו לא יעשה כיון שלא צוו לו. ולכן מביא המשל שהפדגוג שאמר אל תיגע עצמך תן לי וכו' כוונתו היתה כדי שבתוך כך יציץ עליו המלך כן אחז אהרן במלאכה והתרפה במלאכתו כדי לאחר המעשה עד שיופר:
היכן א"ל הדבר הזה משה במשכן כצ"ל וכ"ה בס"י. ופי' היכן אשכחן שגלה משה לאהרן זה שמאחר שאמר לו הקב"ה אהרן יודע אני כוונתך צ"ל היכן רמיזא שנאמר זה לאהרן. כי מהכתוב ואתה הקרב אליך מצינו רק שנאמר למשה אבל לא מצינו שמשה גלה זה לאהרן. ומשני במשכן דהיינו אחר שנגמר וצוהו בעבודה אמר לו כן. ואולי נרמז זה במ"ש לו ביום ח' למילואים קח לך עגל שהוא כנגד מעשה העגל וע' בת"כ על הכתוב קרב אל המזבח:
הרע לו. שהוא היה רוצה לשמש בכהונה והשיבו ה' שדי לו כתר תורה שניתנה לו דחשיבא טפי. שלולי היא היה העולם אבד והיא מקיימתו. והראב"ע בחומש כתב שלא נתנה הכהונה למשה משום שהיה עליו טורח העם ללמדם תורה ומצות ולשפוט כל דבר הקשה אשר בלעדם לא יקום העולם. ואולי זה גם כוונת המדרש:
בחר בא"י כדכתיב יבחר לנו את נחלתנו ומצינו תמיד עיני ה' אלהיך בה. וכן בחר בביהמ"ק דכתיב ובחרתי במקום הזה לי לבית זבח והיינו ביהמ"ק דביה מיירי. ומ"ש לא בחר אלא בבית קדשי הקדשים אע"ג דלא אשכחן לשון בחירה בהדי' ביה ענינו מבואר כי שם הארון והשכינה ואין רשות לכ"ג ליכנס בו אלא אחת בשנה. וכן מ"ש בחר הקב"ה בישראל דכתיב בך בחר ה':
שנאמר ובחור אותו מכל שבטי ישראל עיין במ"ר פ"ג גבי ברא שבטים וברר לו אחד מהם ויליף מהכתוב הזה:
שנאמר ובחור אותו וגו'. ודייק נמי מזה שבבני אהרן נבחרו קצתם מקצתם במה שהאריך לומר לעלות על מזבחי להקטיר קטורת ולשאת אפוד דהיינו לומר שלא נבחר אלא מי שזכה בכל זה לאפוקי נדב ואביהוא שאע"פ שזכו לשרת במזבח לא זכו לקטורת מקובלת ולא לשאת אפוד: