Yefeh To'ar on Shemot Rabbah Chapter 40
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
להיות נוטל משאו. כ"ה הגירסא בספרים ישנים ופי' אע"ג דקים ליה בידיעתן ואין לו אלא משא בעלמא וצריך להיות נוטל ולהרים המשא הזה ד' פעמים ועמ"ש בזה בב"ר פכ"ד בטעם הדברים:
כל מי שיודע תורה ואינו עושה כו'. כי הוא גרוע מע"ה שאינו יודע ואינו עושה וכההיא דר"ש בן חלפתא בפ' תבא דחשיב ליה נוטע וקוצץ ע"ש:
שקבליות מפתחות או מנעולים. וחבירו בב"ר פמ"ח:
לכך נאמר ויאמר לאדם. נראה דדייק מדכתיב התם כי הוא לקצות הארץ יביט לעשות לרוח משקל שה"פ כשברא העולם ושם משקל בכל דבר הי' התכלית בעבור החכמה כדכתיב ה' קנני ראשית דרכו ואמר לאדם כי תכלית החכמה שעליה נברא העולם היא יראת ה' א"כ נקטינן דאם אין יראה בריאת העולם לבטלה וא"כ מוטב לו שלא יבוא לעולם:
ומה שכר תורה. ואע"ג דע"כ הי"ל תורה מעיקרא דאין בור ירא חטא. אמנם ה' יוסיף לו מאד בחכמתו:
אלא ראה קראתי. לאו מייתורא דראה קדריש כי מדרך הלשון כן הוא ראה ריח בני. ראה אלהים עד. ראה נתתי אותך. וראה כי עמך וכאלה רבים. אבל דריש ממשמעותו כי ראה הוא ענין ראית הלב ושימת שכלית וכמ"ש רש"י על ראה אתה אומר אלי. ויען דהכא לא שייך שימת הלב ועיון בזה ולכן דריש שהראה לו הקב"ה ספרו של אדם הראשון. ופי' של ספרו של אדה"ר הוא שגלה לו כל הדורות העתידים וכתב בספר כמו שנגלה לו כל המקומות שעתידים להתישב כדאיתא בפ' אין עומדין. וספר זה הראה ה' למשה ומשה מסר לחכמים כי מצינו בפ' הפועלים ששמואל ראה אותו. וע"ע בב"ר פכ"ד מ ש בזה:
אמר לו כל אחד ואחד התקנתיו מאותה שעה. וטעם קדימת התקנה הזו להורות כי ה' מגיד מראשית אחרית. א"נ מפני שלפעמים יולד איזה אדם בדור אשר איננו ראוי לפי חקו. ורק לתקן את הדור נולד אז וכמ"ש בב"ר פי"ד שנולד אברהם באמצע הדורות כדי להעמיד הראשונים והאחרונים ע"ש. ויתכן עוד שבא לחלוק על דעת בעלי הגלגול האומרים שאפשר בן דור אחד יעמוד עוד לדור אחר להנהיגו וכמ"ש על הבל ומשה וזולתם. לכן אמר כי מתחלה נתקן לכל דור מנהיגו ביחוד וביחוד נכתב בכל דור מנהיגו המיוחד ואין מנהיג אחד לב' דורות. אך אין לנו עסק בנסתרות:
מה שהיה כבר נקרא שמו. ומפרש ראה קראתי ראה והתבונן כי כבר קראתי את בצלאל לזה מיום שבראתי האדם על הארץ. ופי' הדברים הראה לו הקב"ה כו' יש שהוא תלוי בראשו כו' משום דמצות התורה תלויות ברמ"ח אברים אשר באדם ושס"ה גידים. וכן כל תכונה טובה או רעה יש לה מקור נאמן באברי האדם או בעיניו או באזנו או ברגלו או בידו וכן בלבו וראשו וקרביו והאדם הי' מקור נאמר להוציא כל התכונות האלה כיד ה' הטובה עליו. כי יציר כפי ה' היה ולכן כל איש ואיש אשר יולד ממנו ויצטיין באיזה תכונה רעה או טובה. או יהיה זהיר באיזה מצוה. הלא גבר בו חלק האבר הזה אשר בו תלוי המצוה זו או התכונה זו. והוא לקוח חלקו באבר זה מאדם אשר הוא הי' מקור נאמן לכל הנולדים אחריו וע' היטב:
זה אחד משבעה בני אדם כו'. משום דק"ל למה כתיב ראה קראתי בשם בצלאל ולא סתמא קראתיו בצלאל ולכן דריש ראה קראתי בשם חבה נוסף על שמו העצמי אשר היה בצלאל וכדלקמן ומביא לראיה כי הרבה בני אדם היו כן כי מלבד עיקר שמם הי' להם עוד שמות ומ"ש במדרש זה אחד משבעה בני אדם זה טעות ספר וצ"ל אחד מתשעה אבל קשה למה לא מנה את דוד שהיו לו שמית הרבה כדאיתא ברות רבתי פ"ב וכן שלמה דמפורש בקרא דהיו לו שמות הרבה:
צנן שהוא צנה. פי' שאליהו בעליו הי' צנה וסוחרה אמתו להגין על ישראל בזכותו. וכן הכוונה שהקב"ה מחדשו כי ע"י בעליו אליהו דכתיב גבי הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא יתחדש. וכן דריש עליו שנקרא גד משום שהוא מגדיר וכורת את אויבי ה' כדאיתא בב"ר סוף פ' ע"א:
משמת חצרון בא כלב. ודריש בכלב כמו בשתי תיבות בא כלב וכמו בגד יתבאר בא גד:
שהעמיד שובך. והלמ"ד מתחלף בכ"ף בא"ת ב"ש:
ומה כתיב ובני דן חושים. ולכן הי' ירוד כי לא הי' לו אלא בן אחד. אבל בל"ז לא היה ירוד כי גם גד אשר ונפתלי היו כמוהו בני השפחות. וגם אם לא הי' מבני השפחות אף כי רק בן אחד הי' לו לא נחשב לירוד כי גם ליוסף לא היו רק ב' בנים. ורק בשביל שנתאחדו בו שתים להיות מבני השפחות ובנים מעטים לכן נחשב לירוד: