Yekhahen Pe'er on Mishneh Torah, Sacrificial Procedure Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
עי' משנה למלך מה שהביא בשם הרמב"ן ז"ל בס' המצות שכתב שכל העבודות כגון היציקות והבלילות הכהן שעושה אחת מאלה עושה מצוה ומברך עליה. ובס' לב שמח כתב דהרמב"ם ז"ל חולק בזה וס"ל שלא יברך אלא על העבודה הגדולה לבדה ושאר עבודות הקטנות נפטרות עמה ובמל"מ מסתפק איזו היא עבודה גדולה או קטנה. אבל פשוט נראה דעבודה הגדולה היינו עבודת הזריקה דזו עבודה העיקרית דאין כפרה אלא בזריקה ולא מיקבע פיגול אלא בזריקה. גם מה שהקשה שם במל"מ דכיון דהעבודה נעשית בהרבה כהנים למה לא יברך כל אחד ואחד על העבודה שעושה. אינו מובן כ"כ דהרי בכל המצות כן כמו במילה ופריעה דפוטר אחד את כולם. וה"ה כאן אם נימא דהכל מצוה אחת וכמו שנראה מדעת הרמב"ם ז"ל. והנה בנוסח הברכה אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וכו' וכן בברכת כהנים דהנוסח כן. יש לדקדק דלמה לא נאמר ג"כ אשר קדשנו במצותיו כמו בכל ברכת המצות. ונהי דודאי צריכים לומר גם הלשון אשר קדשנו בקדושתו של אהרן דהכל הוא מכח קדושתו של אהרן וכמו שנאמר ויבדל אהרן להקדישו וגו' עם כל זה למה לא נזכר בנוסח הברכה גם אשר קדשנו במצותיו וכו'.
וקרבן הגר והיא עולה מן הבהמה או שני בני יונה או שתי תורים וכו' או שתי בהמות אחת עולה ואחת שלמים. ויש לעיין בדברי הרמב"ם ז"ל אלו דהרי במקור הדין כריתות (ח' ע"ב) דקרבן הגר לכתחילה הוא שני בהמות עולה ושלמים ורק דגם עופות איתרבי וכן איתרבי דגם בבהמה אחת לעולה יצא משום דלעוף איתרבי לבהמה לא כ"ש יעו"ש. והרמב"ם ז"ל נקיט וקרבן הגר והיא עולה מן הבהמה ומשמע דלכתחילה יביא בהמה אחת ואח"כ כתב או שתי בהמות לעולה ולשלמים ולכאורה אינו מובן כיון דלכתחילה יביא בהמה אחת למה נקיט אח"כ או שני בהמות. ועכ"פ היה צ"ל מקודם שתי בהמות ואח"כ לומר דגם בבהמה אחת יצא. ועי' עוד ברמב"ם ז"ל בפ"א מהל' מחוסרי כפרה שכתב וקרבנו של גר עולת בהמה או שני בני יונה או שתי תורים ושניהם עולות כמו שביארנו במעשה הקרבנות. ולכאורה למה לא מייתי כלל דגר מביא שתי בהמות אחת עולה ואחת שלמים וכמ"ש כאן. והנה עי' בתוס' כריתות שם דמקשי אהא דאמרינן בגמ' לעוף איתרבי לעולת בהמה לא כ"ש. ומקשים בתוס' והא איכא למימר זב וזבה יוכיחו דאיתרבי לעוף ולא לבהמה. ונראה קצת דבאמת יש לעיין בדברי הגמ' מה לעוף איתרבי לבהמה לא כ"ש הא שם איתרבי רק שתי עופות אבל מנ"ל דגם בבהמה אחת יצא. אבל נראה בפשיטות דכיון דקרבן הגר בעופות שניהם עולות הוי כמו קרבן גדול אחד וממילא ה"ה דבבהמה אחת יצא. וא"כ בקרבן זב וזבה דאחד חטאת ואחד עולה והוי שני מיני קרבנות בזה לא שייך לומר דאתרבי לבהמה אחת דא"א למילף מעופות דשם שני מיני דמים ודו"ק.
ומאימתי יקרא איל משיכנס בשנה שניה אחד ושלשים יום אבל ביום שלשים אינו כשר לא לכבש ולא לאיל והוא הנקרא פלגס. משמע מדעת הרמב"ם ז"ל דרק ביום ל' נקרא פלגס אבל כל הכ"ט יום עדיין דינו ככבש. אבל דעת רש"י ז"ל חולין כ"ג ובכ"ד דכל הל' יום נקרא פלגס יעו"ש.