וכן מצות עשה להיות כל אדם מטפל ומביא קרבנות בהמה שנתחייב להקריבן. ומרן הכ"מ ז"ל דייק למה נקט דוקא בהמה. ויתכן קצת דהיא לרבותא דגם בבהמה שטירחה מרובה מ"מ חייב לטפל ולהביא לבית הבחירה.

אינו חייב אלא על שחיטת קדשים הראוין ליקרב לגבי מזבח אבל השוחט בחוץ אחד מאיסורי מזבח הר"ז פטור וכו'. עי' זבחים (קי"ב) דצריך שני פסוקים מקראי דואל פתח אוהל מועד וגו' וקרא דלפני משכן ה' וחד מינייהו להיכא דהיה ראוי לבוא בפנים ונדחה יעו"ש. וחידוש על הרמב"ם ז"ל דלא מייתי דין זה. גם לא הביא הדרשה דואל פתח אוהל מועד וגו'.

אשם תלוי וחטאת העוף הבאה על הספק שהקריבן בחוץ פטור שהרי לא נקבע האיסור. ועי' בהשגת הראב"ד ז"ל דמביא תוספתא דזבחים והיא שם בפי"א דחטאת העוף שהקריבה בחוץ חייב עליה אשם תלוי אבל אשם תלוי שהקריב בחוץ חייב עליו חטאת. וביאר הראב"ד ז"ל הטעם משום דבחטאת העוף אין למזבח אלא דמה ולזה אינו חייב כי אם אשם תלוי אבל באשם תלוי דיש למזבח דמו ואימוריו לזה חייב חטאת יעו"ש ואינו מובן כל כך מה נפק"מ הא גם דם הוי אכילת מזבח וכמבואר בכמה דוכתי בש"ס. וגם חטאת העוף חייבין עליה בחוץ ונתרבה מקרא וכמבואר בגמ' ריש פ' השוחט והמעלה ומה נפק"מ יש. גם עי' בכ"מ שתמה על הראב"ד ז"ל במש"כ ולא ידעתי מאין הוציא זה והביא מתוספתא זבחים והלא היא גמרא ערוכה בכריתות (י"ח) השוחט אשם תלוי בחוץ רבי מאיר מחייב וחכמים פוטרין. וקצת י"ל בדברי הראב"ד דבגמ' איתא השוחט אשם תלוי בחוץ. והרמב"ם ז"ל נקיט אשם תלוי וחטאת העוף הבא על הספק שהקריבן בחוץ וכן בתוספתא איתא חטאת העוף שהקריבה בחוץ וי"ל דחילוק יש דבשחיטה שפיר י"ל דפטור בכה"ג דשמא יתוודע בין השחיטה לזריקה ואם כן בשעת השחיטה חשוב אינו ראוי לבוא לפנים דשמא יתוודע בינתיים ולא יהיה ראוי לפנים דהרי אשם תלוי שנודע אחר השחיטה יצא לבית השריפה וכמבואר במתני' סוף תמורה. אבל הר"מ ז"ל נקיט אשם תלוי שהקריבן בחוץ והיינו שהעלה בחוץ ולזה אין ראיה מדברי הגמ' דהרי בשעת ההעלאה כשלא נודע א"כ הו"ל ראוי לבוא בפנים דנהי דבא על הספק אבל הלא מ"מ על ספק כזה חייבה התורה. ולזה שפיר הקשה הראב"ד דלא ידע מאין הוציא זה דמדברי הגמ' אין ראיה לכאן דהרי שם מיירי בשחיטה בחוץ ולזה מייתי מתוספתא דג"כ מיירי בהעלאה ודו"ק.