ומניין ששוחטין קדשים קלים בכל העזרה וכו' ואם שחטם בהיכל כשרים. משמע מלשון הרמב"ם ז"ל דרק קדשים קלים ששחטן בהיכל כשרים אבל קדשי קדשים פסולים בהיכל נהי דלכאורה שייך גם בזה לומר שלא יהיה טפל חמור מן העיקר אבל הלא סוף כל סוף אינו צפון וקדשי קדשים טעונים צפון [ועי' זבחים י"ד ע"א וברש"י ד"ה שאי ובתוס' זבחים ס"ג ד"ה שכן] ועי' בלח"מ שתמה על הרמב"ם ז"ל שהשמיט הדין המבואר בגמ' דאחורי בית הכפורת כשר לשחיטה. ואינו מובן דהרי הר"מ ז"ל כתב בהלכה ד' ומניין ששוחטין שלמים אפי' אחורי ההיכל וזה היא אחורי בית הכפורת ועי' בכ"מ שכתב על דברי הרמב"ם ז"ל שכתב שאין הגגות ראויות לשחיטה אלא בקרקע העזרה ובכ"מ שם דכתב כן למעט עליות. לכאורה הא מבואר בפסחים (פ"ה) דעליות ההיכל נתקדשו וא"כ פשוט דכשרין לשחיטה כמו ההיכל. ונראה דכוונת הכ"מ רק על עליות של העזרה דלא נתקדשו וכמבואר בגמ' שם. גם מבואר שם בגמ' דבשוות לקרקע העזרה נתקדשו וגם בפתוחות לקודש נתקדשו והרמב"ם ז"ל לא ביאר כ"ז.

ואין מפשיטין אותן עד שיזרק הדם. עי' בכ"מ מהא דזבחים (ק"ג). ונראה דהטעם שלא יקרוש הדם ועי' בירושלמי סוף פ"ה דפסחים דדריש מקרא והזה ממנו מכולו ובלבד מזבח שלם יעו"ש היטב ובמפרשים שם.