תוי"ט ד"ה בקרן היובל וכו'. פירש"י איקרי קרן כדאמרן וכו' ואיקרי שופר דכתיב בשמעכם קול השופר וכו' ע"ש. לפנינו לית כן ברש"י אלא ז"ל רש"י ואיקרי שופר דכתיב במתן תורה (שמות י״ט:י״ט) במשוך היובל וגו' וכתיב ויהי קול השופר וכן העתיקו תוס' ד"ה איקרי וכו' פירש"י איקרי קרן כדאמרן ואיקרי שופר דכתיב ויהי במשוך היובל וכתיב ויהי קול השופר. וע"ז כתבו תוס' יש מקשי' אמאי לא הביא וכתיב ויהי קול השופר [ר"ל רש"י] בפירושו האי קרא דמתני' במשוך בקרן היובל בשמעכם קול השופר להוכיח דכל השופרות איקרי שופר ותירצו תוס' אדרבה מהאי קרא מוכח דשופר איקרי קרן ובכן לא ידעתי לכוין כפי שהעתיק התוי"ט בפירש"י דכתיב בשמעכם קול השופר [והאי קרא ביהושע ו' סיפא דוהי' במשוך היובל בשמעכם את קול השופר]. שוב כתבו תוס' לתרץ שם ועוד צריך להוכיח בעלמא שופרות איקרי שופר ע"כ. והמהרש"א נדחק בפירושו ע"ש. ואפריון נמטיה להתוי"ט שהעתיק לשון התוס' ועוד צריך להוכיח דבעלמא איקרי שופרות בלא קרן וזה מבואר ועולה יפה:

תוי"ט ד"ה של יעל פשוט וכו'. ובערוך פי' שהיא כבשה (קטנה צ"ל) נגבה וקרן הכבשה וכו' ובירושלמי נמי מוכח וכו' ואי כפי' הערוך וכו' ע"ש. בהפלאה שבערכין כתבתי מלבד השגות תוס' על רבינו הערוך צל"ע מתוספתא דר"ה' דתניא בר"ה תוקעין בשל זכרים וביובל בשל יעלים נתנו חכמים את המצוי למצוי ואת שאינה מצוי לשאינה מצוי ע"כ. הכוונה דשל יעלים אינו מצוי לכך תוקעין בו ביובל שהוא אינו מצוי. ואי כפי' רבינו הערוך דיעל הוא כבשה קטנה דהא מצוי למאוד [ובסוגיא דר"ה בענין זו כתבתי בחדושי בס"ד]. שוב ראיתי שגם מן הירושלמי הקשה התוי"ט על הערוך על דרך הזה ע"ש. והנה בתשובת חכם צבי סי' צ"ח כתב על התוי"ט דנתעלמה ממנו סוגיא דבכורות מ"ד ע"א דסלקא אדעתיה רחל שיש לה קרנים הוי מום וא"כ אף שהכבשה מצויה מ"מ קרנים אין מצוין זהו תורף דברי הגאון ח"צ ע"ש: ונתחוורו אצלי השגת תוי"ט לפמ"ש הערוך בזה"ל יעל כבשה נקבה ולעולם הוא פשוט משמע דזה הוא בתולדתה ואורחייהו בהכי. דעל דבר שאינו שכיח לגמרי רק בשינוי הטבע (כמ"ש הח"צ) לא שייך לומר ולעולם הוא פשוט (דמי הודיע לו זה ואינו אלא דברי נביאים) ומכ"ש לפי מה שהעתיקו תוס' לדברי הערוך בזה"ל וקרן הכבשה רגיל להיות פשוט משמע להדיא דזהו רגיל מנהג בטבע התולדה דכל כבשים קרן יש להם. ולפיכך יפה כתב התוי"ט לפי דבריו של הערוך דמיניה ומלשונו מוכח שהעיד דכל הכבשים הנולדים במינם יש להם קרן וא"כ הוא דבר המצוי למאוד. ועל דרך זה גם השגה מתוספתא שכתבתי ג"כ ראיה לפירש"י ותוס' נגד רבינו הערוך [וכדי שלא יהיה קשה על הערוך] בעדותו מסוגיא דבכורות צ"ל דברור דנאמן רבינו הערוך (וכדי שלא יהיה קשה) כבי מאה וכל הנקראים כבשים יש להם קרן אמנם יש מין מהם שאין להם קרן לפי טבעם רחל מיקרי. ולפיכך נקט רב חסדא בסוגיא דבכורות מ"ד ע"א רחל שיש לה קרנים וכו' ולא נקט כבש. משום דמין כבש יש לה קרנים בטבע. ומהם מין שאין להם קרנים נקרא רחל. הגם שזה קצת דחוק. אבל זהו ברור דלולא זאת אין התלונה של הגאון ח"צ על התוי"ט לבדו אלא יותר הוי ליה לתמוה על הערוך ששפתיו ברור מללו דכבש יש לה קרנים כמו שכתבתי לעיל. ואדרבה בעד התוי"ט יש להליץ ששפיר כתב לשיטתו ללשון הערוך כדאמרן. וכגון זה צריך לאודועא דמן זמנינו עכשיו בטבע הכבשים אין ראיה כלל על הימים הראשונים וכמ"ש תוס' בע"ז כ"ד ע"ב ד"ה פרה וכו' דודאי עתה נשתנו העת מכמו שהיה. וכן בענוניתא דורדא בחולין מ"ז ע"א כתבו תוס' ד"ה כל הני וכו' דאין ראיה מבהמות שלנו ועוד ענין שנשתנה תמצא בתוס' חולין ק"ז ע"ב ד"ה התם. ויותר מזה תמצא בתוס' מ"ק י"א ע"א דעתה נשתנו הרבה דברים ע"ש. [וע"ע מ"ש הב"י בשם התשב"ץ והביאו הרמ"א בא"ע סי' קנ"ו סעיף ג' שעכשיו נשתנה הענין וכן הוא בכמה דברים וכו' וע"ע מ"ש המג"א ר"ס קע"ג]: