תוי"ט ד"ה ועל הכלאים וכו'. ומצאתי בפ"ו דב"ב [דף צ"ד ע"א] וכ' בתוס'רון דמס' ע"ז [דף ס"ה ע"ב ד"ה הבגד] וכו' וכי הא דכתב הרא"ש [בפ"ק צ"ל] בפ' בתרא דעבודה זרה בההוא דעכברא שנפל לגו חביתא וכו' ע"ש. ואחרי תקנתי הדרכים לדעת מוצאיהם לא אכחד דנעלם ממני מאי דסמיך התוי"ט ראשו ורובו על הרא"ש הלא כך איתא להדיא בסוגיא דגמרא חולין ק"ח ע"א בשר בחלב חדוש וע"ש בתוס' ויותר מפורש עוד בסוגיא פסחים מ"ד ע"ב ובנזיר ל"ז ע"א דמבשר וחלב לא גמרינן דחידוש הוא דאי תרי כולי יומא בחלבא שרי בשיל לי' בשולי אסור ולזה בין ר"ע ובין חכמים מודו דבשר בחלב חידוש וגם אביי בחולין ק"ח ע"א הדר ביה כמ"ש שם התוס' וא"כ מה מצא התוי"ט בהרא"ש יותר מבטור: ד"ה כל כהן וכו'. ועיין מ"ב פ"ט [דעירוכין צ"ל] דעירובין ופ"ד דביצה וכו'' דמכילתין כו' ע"ש. ועיין תוס' יומא ל"ה ע"ב ד"ה ניחוש וכו' כתבו דאפילו אי ס"ל לבן בוכרי כרבנן דפליגי על ר' יוסי בשומרי ספיחים [לקמן ריש פ"ד] ומפרש הש"ס בב"מ קי"ח ע"א טעמייהו דחיישינן שמא לא ימסרם לציבור יפה יפה הכא גבי שקלים אפילו רבנן מודה כיון שכל ישראל מביאין שקלים אינהו נמי נהי דפטירי מסרי לציבור יפה יפה וכו':

שנאמר לא לכם ולנו לבנות את בית אלקינו כו' ע"ש. וכן הועתק בלשון הזה בערכין ה' ע"ב וכן העתיק התוי"ט שם. אבל בכל הני תלתא זימני צריך תיקון וצ"ל שנאמר לא לכם ולנו לבנות בית לאלקינו ופסוק הוא בעזרא ד':

תוי"ט ד"ה האחין והשותפין וכו' וכן גירסת הספר בספ"ק דחולין ומ"ג פ"ט דבכורות כו' ע"ש. וגם בסוגיא דביצה ל"ט ע"ב הועתק משנה זו האחין והשותפין ולמה השמיטו התוי"ט. גם במ"ש בסמוך דלהרמב"ם גרסי' בחולין ובבכורות האחין והשותפין ולא הזכיר שגם בביצה צריכין אנו להגיה לדעת הרמב"ם. ודע דבסדר המשנה שבירושלמי איתא האחין והשותפין אכן בגמ' ירושלמי לא משמע הכי וע"ש: