את כל אשר עשה ישראל לאמורי (במדבר כב ב). מה שהקשה הכלי יקר הלא ניסי מצרים גדולים יותר. נ"ל כפשוטו, דהא הוא בעצמו כתב בפסוק (במדבר כב ד) ובלק בן צפור מלך למואב וגו', דר"ל לכך היו יראין אף שהוזהרו ישראל באל תצר את מואב (דברים ב ט), שלא יטהרו בבלק שמארם היה, כמו שפירש רש"י בפסוק (במדבר כב ה) ארץ בני עמו (ד"ה ארץ), וכן הוא במדרש (במ"ר פ"כ ז') כמו שנטהרו בסיחון, עד כאן דבריו. אם כן אף כאן נאמר וירא את כל אשר עשה ישראל לאמורי, שלקח ארצם אף שהוא ארץ עמון ומואב שהוזהרו עליו רק שנטהרו בסיחון, אם כן אף כאן יש לדאוג כנ"ל.