ויגוע וימת אברהם (בראשית כה ח). במסכת ב"ב פרק המוכר את הספינה (בבא בתרא דף צ"א ע"א) איתא אותו היום שנפטר אברהם אבינו ע"ה מן העולם, עמדו כל גדולי אומות העולם בשורה ואמרו אוי לו לעולם שאבד מנהיגו, ואוי לה לספינה שאבדה קברניטא, עד כאן. נ"ל כי בחינת מנהיג הוא בשכלו, ולא בכח עצמותו, רק בכח אנשי מלחמתו. והכח השופטים שמעמיד וקברניטא, היינו הכלי שמנהיג בה הספינה, והיא אינה מנהגת בדעתה רק בכחה. והנה יש מורים ומנהיגים, אבל אינם צדיקים כל כך שיגינו בזכותן, כמו שהיה ר' חנינא בן דוסא מגין בזכותו שכל העולם כולו ניזונים היו בזכותו (ברכות י"ז ע"ב), או כמו רבי שמעון בן יוחאי דבגיניה אפילו ינוקי דבי רב הוי טינרין תקיפין (זוהר ח"ג קפ"ז ע"א). ויש ההיפך שהם צדיקים גדולים ומגינים, אבל אינם מורים ומזהירין. והנה הראשון נדמה למנהיג שאין להם כח להגין, רק שכל טוב להורות ולהזהיר. והשני הוא כעין מקברניט שמנהיגו בכחו שמגין בזכותו, והנהגות העולם הוא בזכותו, אבל אינו מנהיג העולם בשכל להורות ולהזהיר. אבל באברהם שניהם היו, כי כתיב (בראשית יב ה) ואת הנפש אשר עשו בחרן, שהיה מגיירן ומלמדן ומזהירן, ויקרא שם אברהם בשם ה' אל עולם (בראשית כא לג) כנודע מהמדרש (ב"ר נ"ד ו'). וגם בחינה השנית היה בו, כמ"ש רז"ל באבות (פ"ה מ"ב) שהגין על הדורות מנח ועד אברהם, וכמו שיסד הפייטן ליהב עליו כל המחצב, והבן כי הוא פירוש נכון בס"ד.