לא תאכלו על הדם (ויקרא יט כו). הנה מה שדרשו רז"ל במסכת ברכות (דף יו"ד ע"ב) לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם. דלכאורה כמו זר נחשב הדרשה זו בפסוק זה. ויתבאר על פי המבואר בזוהר הקדוש (זוהר ח"ב ר"י ע"א) בעת השינה נשמתא פרחת מניה, ולא נשאר רק נפש הבהמיית והיא רביעית הדם שבלב כי הדם הוא הנפש (דברים יב כג), ועל כן הסט"א מתפשט בגופא, ולא מתיישב נשמתא קדישא לדוכתא עד אחר התפילה, על כן קודם דאתהדר נשמתא קדישא לדוכתא, אסור למיהב תוקפא לנפש הבהמית הוא הדם דהיא תוקפא לסט"א. ועל פי זה יתבאר לא תאכלו קודם שתתפללו, דהיינו על דמכם בעוד שהדם היא הנפש הבהמית שולט לבדו בגוף האנושי, והבן כמה עמקו דרשות רז"ל.