והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלוחות (שמות לב טז). ויש לדקדק דמכתב השני מיותר. ועוד דאם הוא חרות שהיא חקיקה, למה קורא מכתב. והנ"ל בזה על פי דאיתא בעשרה מאמרות (מאמר חקור דין חלק ב' פרק ט"ז), שכל העוסק בתורה לשמה, מה שמחדש נחקק על הלוחות, ועיין שם מה שפירש ותן חלקינו בתורתיך (אבות פ"ה מ"כ), עיין שם. והנה נראה דמי שאין כותב, הוי כשוכח דבר אחד ממשנתו (אבות פ"ג מ"ח), כמו שכתבו בספרים. ואם כן במדה שאדם מודד וכו' ולא נכתב שם, ואם כן לפי זה צריך לזה שני תנאים, א' לכתוב, ב' לשם ה'. וזה אמרו והמכתב מכתב אלקים, ר"ל אם הוא מכתב אלקים לשמו יתברך, אז הוא חרות על הלוחות כנ"ל. עוד יתכן על דרך הנ"ל כפשוטו, דכשכותב במילי דעלמא היא כתיבה חדשה, אבל כשכותב בחדושי תורה שהיא אלקית, זה נקרא מכתב אלקים, והיא כבר חרות על הלוחות וכמ"ש העשרה מאמרות, והבן.