ויאמר לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי (שמות לג כ). נ"ל לפרש על פי דאיתא בזוהר (פרשת חיי, ח"א קכ"ז ע"א) תא חזי כל מאן דאסתכל בדיוקנא דאדם, לא אשתזיב לעלמין ממיתה, בגין דהא בשעתא דבר נש אסתלק מעלמא חמי ליה לאדם, בהאי שעתא מית, עד כאן. והנה הטעם מובן משום דכתיב (בראשית א כז) ויברא אלקים את האדם בצלמו ושכינתא שריא עליה, ואם כן קל וחומר הדברים מה מי שרואה אותו יתברך רק מן האדם שהוא דוגמא, כך, הרואה אותו ית' בעצמו על אחת כמה וכמה. וידוע כי אות ה"א משמש לפעמים במקום מן, כמו יריעות המשכן (שמות כד י), כעצם השמים (שמות כד י), ואם כן הכי פירושו לא תוכל לראות פני, היינו עצמותי כי לא יראני האדם, ר"ל מן האדם וחי, קל וחומר ראיית עצמותי כנ"ל.