ואחר עד עתה (בראשית לב ה). עיין בבעל הטורים שכתב כלומר צריך אני להתאחר עד שיעברו עת"ה, ע' של בבל, ות' של מצרים, וה' אלפים, ויבא אלף הששי שהם ימות המשיח, עיין שם. ולי נראה להוסיף בה"א בתראה לפרשה, על דרך המבואר בזו"ח בוא"ו דאליהו ויעקב. והיינו דכתיב אחר כך (בראשית לב ו) ויהי לי, והמשכיל יבין. וגם על פי הרמז של בעל הטורים הנ"ל], יש לחבר ויהי לי שור זה משיח בן יוסף, וחמור זה משיח בן דוד, שנאמר (זכריה ט ט) עני ורוכב על החמור (וכדומה שכן הוא במדרש, ב"ר פע"ה ו'), ויתכן מאד לדברי בעל הטורים.