כתוב אצלי בחי' קידושין דף ס"ג גמ' באומרת יקדשו ידים לעושיהן וידים איתנהו בעולם ע"כ מכאן אני תמיה על מ"ש מרן כ"מ פ"ד משלוחין ה"ב וז"ל ומה שרצה להשוות ליקדשו ידי אין הנדון דומה לראיה דהתם מתורת קיום הנדר נגעו בה וכמ"ש בהל' מכירה והל' ערכין וכו' עכ"ל וחוץ ממה שתמה עמיתנו הרב יעקב אלבעלי הי"ו דבהל' מכירה וערכין ליתא כלל אלא הוא ענין אחר כמו שיראה המעיין, עוד אני תמיה דסוגיא דידן הוי תברתיה דהא הקשו בש"ס דאמאי לא מני לר' עקיבא דס"ל אדם מקנה דבר שלא בא לעולם כיון דאמר יקדשו ידי וידים איתנהו בעולם והו"ל מקדיש דבר שבא לעולם הרי דלאו מתורת קיום הנדר נגעו בה וכן קשה מש"ס יבמות דף צ"ג דעל מאי דקאמר שם הך אוקמתא באומרת וכו' וא"כ לא ס"ל לר"ע אדם מקנה דבר שלא בא לעולם קאמר ופליגא וכו' כר"ע דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם הרי בפירוש דלאו מתורת נדר נגעו בה אלא משום דהוי כדבר שבא לעולם יעו"ש וכן יש כמה סוגיאות דומות לזו.