כל ז' ימי החג מנסכין את המים וכו'. הלכה למשה מסיני. ודע דאין זה מוסכם בתנאים דאיכא תנאי דפליגי והוא ר' יהודה בן בתירא בתעניות דף ב' וג' דלא ס"ל הל"מ אלא ממ"ם יו"ד מ"ם וס"ל דששת ימים לחוד היה ניסוך המים דהיינו מיום ב' ואילך ור"מ ס"ל דלא היה ניסוך המים כי אם ב' יומי ו' וז' דמפיק ליה מונסכיה דכתיב בו' ואיכא עוד ר' יהודה במתני' דסוכה דס"ל כל ח' דהיינו גם שמיני עצרת יעו"ש. וע"פ האמור לא באתי לכוונת דברי התוס' בריש מועד קטן דף ג' ע"ב ד"ה ניסוך המים והא דאמרינן בעלמא מ' י' מ' לרבות ניסוך המים מן התורה אינו אלא אסמכתא בעלמא כפר"ח עכ"ל. ואתמהא דאיך מערבין דעות חלוקות זו עם זו דמאן דס"ל הל"מ הוא תנא ריש פ' לולב וערבה כמ"ש במס' תעניות דף ג' ור"י בן בתירא דמפיק ליה מרמז מ"ם יו"ד מ"ם לא ס"ל ז' אלא ששה ימים ור"ע ב' ימים וא"כ האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי. ודע דע"פ ראות סברת התנא האלהי רשב"י ז"ל דתני בפ' פנחס וז"ל ואם צמא השקהו מים אילין מים דרשימין הכא ביומי דחג בב' בו' ובז' וסימנך בוז יבוזו לו וכו' מים דלהון אתפליגו ביומין בו"ז אשתארו שאר יומין דאינון ג' ד' ה' וסימנך חרש את חרשי אדמה וכו' יעו"ש ועיין להרב חמדת ימים בחול המועד דסוכות פ"ו שהביא דברי התנא הלזו וקא פריש לה בטוב טעם נראה דזו היא דעת ר' יהודה בן בתירא דמפיק לה מהאי רשימו בהני ג' יומין מ"ם יו"ד מ"ם דלא היה ניסוך המים כי אם בהנך ג' יומין וכן לר"ע דמפיק לה מונסכיה שהם ב' ובכח הרמז של מ"ם יו"ד מ"ם כמ"ש בש"ס כולהו הנך ס"ל כן דלא היה ניסוך המים כי אם בג' יומין מדחזינן דרשב"י שהוא חבירם ברמז זה דמ"ם יו"ד מ"ם ס"ל בפירוש דלא היה ניסוך זה כי אם בג' ימים ומאן לימא לן דפליגי וסתמא דש"ס דלא נראה בזמנם ס' הזהר הבין בריב"ב דס"ל דמב' ואילך היה ניסוך ובר"ע מו' ואילך דלא ראו ס' הלזו דלא היה ניסוך כי אם בב' ובו' ובז' ואיך שיהיה האי הלכה למשה מסיני דניסוך המים אינו מוסכם כי אם לת"ק דריש פרק לולב וערבה ברם איכא מ"ד שמונה והוא רבי יהודה במתני' גם בפרק ולולב וערבה ור"י ב"ב לדעת הש"ס ששה דוקא ולר"ע לדעת ש"ס דילן שנים דוקא ולרשב"י ג' דוקא ב' וו' וז' ולדעתי גם ריב"ב ור"ע ס"ל כרשב"י דהוי ג' דוקא וסימנך בוז וק"ל.