אין מערבין וכו'. עד סוף הלכה. וכתב הרב המגיד עירובין דף פ"ב אמר רב יוסף אין מערבין אלא לדבר מצוה והקשו מאי קמ"ל תנינא וכל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה ותירצו מהו דתימא אורחא דמילתא נקט קמ"ל ומש"ס זה איכא דקשיא ליה על מ"ש מהר"ר יהונתן בחי' הרי"ף בפ' בכל מערבין על מתני' מתנה אדם על עירובו וכו' אם באו גוים למזרח וכו' וז"ל ולפי שדרך העולם לברוח מפני גוים ולסטים ולצאת לקראת חכם ללמוד תורה מפיו לפיכך נקט אותה במשנתנו עכ"ל והרי הרמב"ם כלילינהו לכל הני דהאי מתני' בהדי הנך אלמא דכולהו הוי לדבר מצוה דוקא והיאך כתב מהר"ר יהונתן דמשום דאורחא דמלתא הוא דנקט אלו דבריו והכונה פשוטה למהר"ר יהונתן ז"ל דבא לתרץ למה בהך מתני' דאם באו גוים לא נקט אלא להך דגוים וחכם ולא שאר מצוות כדתני בההיא מתני' דלקמן דבית האבל או בית המשתה ואהא תירץ שפיר כיון שדרך לברוח מגוים ולצאת לקראת חכם והוי דברים שאינן מבוררין מקודם ואיכא לספק בהו שייך בהו עירוב זה בספק אם באו וכו' משא"כ בבית האבל ובית המשתה דנודע מקומן איו ואף שאין הלשון מבורר כל כך הכונה אמת.