מצות עשה מן התורה לזעוק ולהריע וכו' . וכתב רבינו בס' המצות מצות עשה נ"ט וז"ל היא שצונו לתקוע וכו' עם הקרבת קרבני המועדות וכו' הנה מה שלא הזכיר ר"ח לא חשש כיון שאין כונתו כאן לבאר התורות אלא מנין המצות וסמך על מה שהביא הכתוב ובכלל הוא ר"ח ובס' היד פ"ג מכלי המקדש כתב בפי' דגם בר"ח צונו לתקוע יעו"ש בהרב המגיד אמנם הרב החינוך הפריז על המידה וכתב דמצוה זאת היא בכל יום בבוקר בהקריב כל קרבן וכו' ואף שהזהיר הכתוב ביום שמחה ומועד ור"ח לאו דוקא וכן מבואר בר"ה בפ' ראוהו בי"ד דקאמר והני כהני הואיל ואיתנהו בתקיעה דכל השנה דכתיב ותקעתם בחצוצרות מדקאמר כל השנה שמע מינה דבכל יום איכא חצוצרות עכ"ל ודבריו תמוהים דכיון דהכתוב פרט שמחה ומועד ור"ח איך נאמר לאו דוקא דא"כ למה האריך הכתוב כל כך ומה גם דיותר נראה לומר דמ"ש בש"ס כל השנה לאו דוקא אלא לגבי יום ר"ה נקרא שמחה ומועד ור"ח כל השנה ולעולם דבכל יום א"צ תקיעה ויותר תימה דלפחות הו"ל להזכיר לרבינו לחולק בזה ועיין מ"ש בהל' מחוסרי כפרה.