היה בכור רודפו וכו' ואפילו בעט וכו'. ועיין מ"ש מרן שפסק כלישנא בתרא וכן פסק הרמב"ן ודע דמ"ש דכן פסק הרמב"ן הוא שראה כן בהרא"ש, ברם ט"ס הוא שנפל בדברי הרא"ש וצ"ל מ"ם במקום נו"ן דכל דרבינו פסק כן אין דרכו להזכיר להרמב"ן אלא לרבינו ולפי"ז אין מובן למ"ש בב"י יו"ד סי' שי"ג דמ"ש בטור הרמב"ן שפסק כלישנא קמא הוא ט"ס דאפשר דכן ראה להרמב"ן כתוב כן וא"ת דאין ראוי לפסוק כן כיון דבדרבנן אזלינן לקולא ואין ראוי לילך אחר לישנא בתרא י"ל דלא הו"ל להרמב"ן בגירסתו הלישנא בתרא כמו דליתיה בכמה ספרים דידן וכן לא הו"ל להרע"ב והתוס' יו"ט הך גירסא וכן החידושי הלכות [המהרש"א] הביאה על שם הרא"ש ועיין בב"י עוד מה שהרגיש על הטור ומ"ש עליו הב"ח סואן ברעש על דברי מרן ואין בדבריו כדאי לזעוק כן דאחרי שכתב בפירוש כדי להציל לא שייך להביא אח"כ המחלוקת דתבות אלו מורה בדוקא ואף שכתב דתחילה הביא המוסכם ואח"כ הפלוגתא מ"מ אינו נח והנכון כמ"ש הפרישה ודרישה להגיה תבת להציל וק"ל.