Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Forbidden Foods Chapter 1
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מצות עשה וכו'. עיין מש"כ הלח"מ שמהרלב"ח תירץ לזה סי' פ"ו וחוץ ממה שהקשה עליו הפרי תואר סי' ע"ט סוף ס"ק א' ועוד אני תמיה עליו בתירוץ הג' שכתב דלא חשיב עשה גבי חגבים משום דכתיב לעיל מיניה כל שרץ העוף ההולך על ארבע יעו"ש. ולענ"ד קשה דאם כדבריו די במ"ש אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף מאי את אלה מהם תאכלו את הארבה ודאי שהוא ליתן עשה ועיין עוד להרב פרי תואר שם במ"ש וז"ל ונראה שכונת השי"ת במצות עשה זאת וכו' יעו"ש ולענ"ד אם כדבריו היה לו לרבינו להוסיף מצות עשה אחרת ודוק ועיין עוד להלח"מ שכתב לשון זה קשה אצלי עד אינו אלא להבדיל בין הטהורה לטמאה וכו' עכ"ל וקשה לי דלזה לא אצטריך קרא דוהבדלתם דממילא ידעינן זה כמו מניעה ממלאכה בימים המקודשים דכתיב ביה קרא ששת ימים תעשה מלאכה והכונה דעובר בעשה בעושה ביום שבת קודש ואף דליכא כתוב אחר.
סימני וכו' חוץ מן החזיר. חולין דף נ"ט ואמר רב חסדא וכו' ובלבד שיכיר חזיר ועיין מ"ש הרב חידושי הלכות שם בגמ' דף נ"ט ד"ה גמ' אלא ה"ק ודוק.
ומצא כמין חזיר כו'. דרך אגב ראיתי לרבינו פ"ד מהל' בכורות ה"ח וז"ל ואפי' היה זה שמניקה כמו מין אחר וכו' ועיין מה שהקשה עליו הלח"מ ז"ל מש"ס בכורות דף כ"ד ונדחק הרבה בתירוצו יעו"ש. ולענ"ד נראה דנקט אפי' כלפי מ"ש שמא בנה של אחרת היא דכתב אפי' כמין חזיר די"ל שהיא בנה של אחרת כיון דלא דמי לאמה אי הכי פטור מן הבכורה אבל אה"נ דאדרבא יותר סברה לומר שהיא בנה כשאינה דומה וכסוגיין.
בהמה וכו' שיש לה שתי גבין ושתי שדראות וכו'. עיין סוגיית נידה דף כ"ד ופירוש רש"י שם והיינו פי' הרמב"ן שהביא הרב פרי תאר סי' י"ג ס"ק י"ז ומ"ש רש"י ד"ה בעלמא אגמריה אותו המין אסר וכו' פי' מה שיצא לאויר העולם לאפוקי מה שנמצא במעי אמו דאלת"ה נימא דהמין לחודיה שהוא בריה בפני עצמה אבל היוצא מטהורה בין נמצא בתוכה בין יוצא ממנה לחוץ נשרי אלא ודאי כדפירשתי ומה שהקשה הרב פרי תואר על הרמב"ן וז"ל ואין דעתי וכו'. אחר נשיקת ידיו ורגליו לא קשה דכבר תירצו התוס' לזה וגם הוא הביא דבריהם לעיל בסמוך ומ"ש עוד ותו מסתברא לי וכו' יפה השיב עליו חד מרבנן מהא דאיתא בחולין דף ס"ט ע"א גבי קלוט וז"ל הני מילי היכא דיצא לאויר העולם אבל במעי אמו שרי יעו"ש.
אין לך וכו'. ועיין להרב המגיד מה שהקשה עד וששה מיני חיה וכו' וסיים איני יודע לתרץ. ולענ"ד לפי חומר הנושא י"ל דס"ל לרבינו דמ"ש ודילמא מיני דאקו נינהו או מינא דתאו או דזמר סותר למ"ש בטעם פלוגתא דרבנן ור"י דאזלינן בתר שמא ולהך ודילמא אה"נ דשור הבר מין בהמה אף דתאו מין חיה ולא מוקמינן לפלוגתייהו דתנאי מדמתרגמינן ותורבלא כמ"ש רב הונא בר חייא ואף דבדרך דילמא אמר בש"ס כיון דקשה להאי פירושא בפלוגתא דתנאי קושית התוס' ד"ה מדחשיב ליה וא"כ נמצא דהאי פירוש הוי הפך ההיא ברייתא וההוא אמורא לא הוה ידע לה אבל אנן דידעינן לה דחינן פירוש דאמורא מקמי ברייתא ולא הא בהא תליא ודוק. עוד כתב הרב המגיד אבל מה שמנה התאו וכו' איני יודע לתרץ וכו' וכתב מרן ואני אומר אם כונתו על חילוף גירסת הספרים וכו' פירוש לפירושו אם כונתו על גירסת הגמ' וכו' אבל אם כונתו על רבינו הר"מ אין מקום למה שאכתוב ועיין להלח"מ דנפל ט"ס וכצ"ל פשוט הוא דקאי וכו' יעו"ש ועיין להתוס' בסוגיין ד"ה מדחשיב שקושייתם שייכא לעיל בדר' יצחק וקאמר והני מדלא קחשיב כו' והחידושי הלכות הרגיש וכעת לא זכינו להבינו גם הרב מאיר עיני חכמים אין דבריו מבוררין יעו"ש.
אע"פ וכו'. עיי"ש ועוד איכא בינייהו לענין אותו ואת בנו וא"כ למה לא כתבו רבינו ז"ל.
וסימני חיה וכו'. וכתב הרב המגיד וז"ל וגם לפירוש רש"י ז"ל נראה שצריך מבלע חרקייהו עכ"ל אף דאינו מפרש כפירוש רש"י רבינו ז"ל מ"מ בזה מיהא ס"ל כוותיה שצריך מבלע חרקייהו לפי שהוא פי' דכרוכות לאפוקי עיזי דכרכום יעו"ש וא"כ אף דעיזי דכרכום שרי נהי דכרוכות לא בעינן מבלע חרקייהו בעינן ורבינו נראה דס"ל כפי' הריב"ם שהביאו התוס' בסוגיין ד"ה אלו הן וכמ"ש הפרי חדש סי' פ' ועיין למעדני מלך ולחם חמודות שהכריחו מדברי הטור סי' פ' מדלא הביא סימן דטלפים ש"מ דס"ל כתירוץ י"ל שכתבו התוס' אחר פירוש ר"ת יעו"ש וליתא דזה כבר כתבו בסימן ס"ט וכאן לא נחית אלא ללמד איזה הפרש יש בין חיה טהורה לבהמה טהורה ועיין עוד שם מה שהבין מפירוש ר"ת ז"ל דבסימן דקרנים די דודאי יש לו טלפים ודבריו תמוהים דבהדיא הצריך ר"ת ב' לפי דאיכא טלפים דחיה לחוד וקרנים דחיה לחוד יעו"ש בתוספות ובסוף דברי התוס' שכתבו וז"ל אך קשה על פירוש זה דכי פריך והרי עז וכו' ועמ"ש החידושי הלכות. ולענ"ד אין דברי התוס' סובלין פירושו ומה שהקשה דכשם דבברייתא מפרשינן או או ה"ה בדברי המקשה לא דמי הא להא דאיך אפשר לפרש והרי עז דיש קרנים או טלפים בודאי דזה שקר דשניהם איתנהו בעז וודאי דפי' המקשה הוא קרנים וטלפים וכתב רש"י בסוגיין וז"ל בעינן הדורות וכו' ואע"ג דשל עז וכו' וכתב החידושי הלכות ז"ל וזה לשונו ולולי שהר"ן פי' כן דבריו היה נראה לי לפרש דבריו דכרוכות לא אתי לאפוקי עיזי דכרכום אלא עז סתם ושכתב ואע"ג דשל עז אינן הדורות אינו נמשך אדלעיל אלא מלתא באנפי נפשא הוא דהשתא והיינו ספיקא דעיזי דכרכום שפירש ומבלע חרקייהו עכ"ל. (ואורך) [וקשה] דכדי לפרש כן בדבריו היה צריך רש"י לתפוש מוהוא דמבלע חרקייהו זאת ועוד דא"כ נמצא דמפרש רש"י ז"ל דכרוכות והדורות לאפוקי מעז ושנים למה לי וחד סגי והאמת כמו שפירש הר"ן את דבריו ומן התימה על הרב חידושי הלכות בפי' זה.
כלאים הבא מבהמה טהורה וכו'. עיין בדברי הלח"מ כאן ופי"ב מהל' שחיטה האריך ולא הביא אלא למ"ש לק' מ"ש רבינו פ"ט הל' כלאים וז"ל הלח"מ ולכך כתב רבינו ואם היו אמותיהן משני מינים אסור להרכיבן כלומר דסתמא דמילתא שהאב אחד עכ"ל. ודבריו תמוהים דזה כבר כתבו רבינו לעיל שם באותו פרק ה"ד וז"ל והסוס עם הפרד והפרד עם החמור וכו' ודוק וכדברי הלח"מ אלו הבין הרדב"ז שם בהל' כלאים וקשה עליו כמ"ש ועוד קשה שהרי רבינו סיים שם כיצד וכו' וזה סותר לדבריו וצ"ע.
ואין מין טמא מתעבר ממין טהור וכו'. והיינו כר' אליעזר דאמר דחיה מתעברת מבהמה אבל טהור מטמא מודה דמתעבר וזו היא דעת הרא"ש פ' אותו ואת בנו סי' ג' יעו"ש וקשה מיניה וביה ממ"ש בבכורות סי' ו'.
ושאינו דורס ואוכל וכו'. חוץ מפרס ועזניה וכו'. והדבר קשה גלוי ומפורסם ובהגהות מיימוני תירץ וז"ל והיה נראה לפרש דטהור נמי אחר הוא דורס א"כ הו"ל או פרס או עזניה וכו' עכ"ל והדברים תמוהים דלא מצינו בכל הש"ס דאיכא מ"ד דעוף טהור דורס וצ"ע. והרב המגיד כתב בפי' ב' וז"ל ואפשר שהוא מפרש והוא שאין ידוע שדורס עכ"ל. וקשה טובא דרבינו בפי' המשנה כתב להיפך וז"ל ואין אנו צריכים לכולם אלא אפי' אחד מהם אם נמצאת בעוף שאין אנו מכירין אותו הרי הוא עוף טהור על מנת שלא יהא דורס ואוכל לפי שכל דורס ואוכל טמא עכ"ל וא"כ אלא ודאי שהוא כפי' הא'. וראיתי להלח"מ מה שהביא מהריב"ש שכתב לישב דעת רבינו דמ"ש בסוגייא דאית ליה חד היינו סימן שבגופו זולת הדריסה דלא הוי בגופו ואהא הקשה עליו וז"ל ודבריו תמוהים דהדריסה מכלל הארבעה סימנים וכו' א"כ איך אמרו בש"ס השתא עורב דאית ליה שנים לא פרס ועזניה דאית ליה חד מבעיא הא אית להו נמי שנים דהיינו אינו דורס וסימן אחר שבגופו ומאי ק"ו הוא זה עכ"ל וי"ל דע"פ דרך זה דהעורב אינו דורס וכדכתבו התוס' דלא כפרש"י וא"כ העורב אית ליה ב' סימנים בגופו ופרס ועזניה לית להו אלא חד דבגופו ולפ"ז מתורץ גם מה שהקשה עוד עליו יעו"ש. עוד כתב הלח"מ בסוף דבריו וז"ל וצ"ע מנין לו להרב המגיד לדקדק בדברי רבינו הפי' הראשון יותר מהם וכו' עכ"ל ולענ"ד הוא פשוט דמכח הלשון הוא דיש לו להרה"מ לדקדק בדברי רבינו ושאינו דורס ואוכל וצ"ל פירושו ושאינו ידוע דדורס ואוכל וק"ל. וראיתי למרן בב"י חלק יו"ד סי' פ"ב כתב על דברי רבינו וז"ל ואיכא למידק עליה דהרמב"ם למה כתב שהבקי בהן ובשמותיהן אוכל כל עוף שאינו מהן ואין צריך בדיקה והא לכאורה משמע דרב נחמן לא אכשר אלא בבדיקה דהא קאמר היה בקי בהם ובשמותיהן וכו' עכ"ל ואין זו קושיא דכשבקי בהן ובשמותיהן מה צריך בדיקה הא יודע שאינו מהטמאים ומ"ש ר"נ עוף הבא בסימן אחד וכו' פי' דאפי' רואה בו סימן אחד אין לחוש לפרס ועזניה כיון שבקי בהן ובשמותיהן וכו' וק"ל. עוד כתב מרן וז"ל ועוד דהרמב"ם מצריך לשאינו בקי שני סימנים לטהר אחד שאינו דורס ואחד משלשה סימנים אחרים ואילו ר"נ מכשר בבא בסימן אחד משמע דבחד סגי עכ"ל ואי ליכא ט"ס דבריו תמוהים דמאי דר"נ מכשר בבא בסימן אחד היינו בבקי בהן וכו' ורבינו איירי בבקי בהן ובשמותיהן. עוד כתב מרן וז"ל ונראה שהר"מ היה מפרש וכו' ולאו למימרא דצריך לבודקו וכו' ואע"פ שאין אנו מוצאין בו אלא סימן אחד וכו' עכ"ל עין רואה דזה דרכו אזיל ע"פ דרך ב' שכתב המגיד משנה בדברי רבינו יעו"ש שכתב ואפשר שהוא מפרש והוא שאין ידוע שדורס וכו' יעו"ש וממ"ש בסוף דבריו נראה דאזיל עם הדרך הא' של הרה"מ יעו"ש ודבריו סתריה אהדדיה.
ושאינו דורס ואוכל וכו'. חוץ מפרס ועזניה וכו'. והדבר קשה גלוי ומפורסם ובהגהות מיימוני תירץ וז"ל והיה נראה לפרש דטהור נמי אחר הוא דורס א"כ הו"ל או פרס או עזניה וכו' עכ"ל והדברים תמוהים דלא מצינו בכל הש"ס דאיכא מ"ד דעוף טהור דורס וצ"ע. והרב המגיד כתב בפי' ב' וז"ל ואפשר שהוא מפרש והוא שאין ידוע שדורס עכ"ל. וקשה טובא דרבינו בפי' המשנה כתב להיפך וז"ל ואין אנו צריכים לכולם אלא אפי' אחד מהם אם נמצאת בעוף שאין אנו מכירין אותו הרי הוא עוף טהור על מנת שלא יהא דורס ואוכל לפי שכל דורס ואוכל טמא עכ"ל וא"כ אלא ודאי שהוא כפי' הא'. וראיתי להלח"מ מה שהביא מהריב"ש שכתב לישב דעת רבינו דמ"ש בסוגייא דאית ליה חד היינו סימן שבגופו זולת הדריסה דלא הוי בגופו ואהא הקשה עליו וז"ל ודבריו תמוהים דהדריסה מכלל הארבעה סימנים וכו' א"כ איך אמרו בש"ס השתא עורב דאית ליה שנים לא פרס ועזניה דאית ליה חד מבעיא הא אית להו נמי שנים דהיינו אינו דורס וסימן אחר שבגופו ומאי ק"ו הוא זה עכ"ל וי"ל דע"פ דרך זה דהעורב אינו דורס וכדכתבו התוס' דלא כפרש"י וא"כ העורב אית ליה ב' סימנים בגופו ופרס ועזניה לית להו אלא חד דבגופו ולפ"ז מתורץ גם מה שהקשה עוד עליו יעו"ש. עוד כתב הלח"מ בסוף דבריו וז"ל וצ"ע מנין לו להרב המגיד לדקדק בדברי רבינו הפי' הראשון יותר מהם וכו' עכ"ל ולענ"ד הוא פשוט דמכח הלשון הוא דיש לו להרה"מ לדקדק בדברי רבינו ושאינו דורס ואוכל וצ"ל פירושו ושאינו ידוע דדורס ואוכל וק"ל. וראיתי למרן בב"י חלק יו"ד סי' פ"ב כתב על דברי רבינו וז"ל ואיכא למידק עליה דהרמב"ם למה כתב שהבקי בהן ובשמותיהן אוכל כל עוף שאינו מהן ואין צריך בדיקה והא לכאורה משמע דרב נחמן לא אכשר אלא בבדיקה דהא קאמר היה בקי בהם ובשמותיהן וכו' עכ"ל ואין זו קושיא דכשבקי בהן ובשמותיהן מה צריך בדיקה הא יודע שאינו מהטמאים ומ"ש ר"נ עוף הבא בסימן אחד וכו' פי' דאפי' רואה בו סימן אחד אין לחוש לפרס ועזניה כיון שבקי בהן ובשמותיהן וכו' וק"ל. עוד כתב מרן וז"ל ועוד דהרמב"ם מצריך לשאינו בקי שני סימנים לטהר אחד שאינו דורס ואחד משלשה סימנים אחרים ואילו ר"נ מכשר בבא בסימן אחד משמע דבחד סגי עכ"ל ואי ליכא ט"ס דבריו תמוהים דמאי דר"נ מכשר בבא בסימן אחד היינו בבקי בהן וכו' ורבינו איירי בבקי בהן ובשמותיהן. עוד כתב מרן וז"ל ונראה שהר"מ היה מפרש וכו' ולאו למימרא דצריך לבודקו וכו' ואע"פ שאין אנו מוצאין בו אלא סימן אחד וכו' עכ"ל עין רואה דזה דרכו אזיל ע"פ דרך ב' שכתב המגיד משנה בדברי רבינו יעו"ש שכתב ואפשר שהוא מפרש והוא שאין ידוע שדורס וכו' יעו"ש וממ"ש בסוף דבריו נראה דאזיל עם הדרך הא' של הרה"מ יעו"ש ודבריו סתריה אהדדיה.