נטיעה של ערלה וכו' ולמה התירו לו ללקוט לכתחילה וכו'. וכתב הפרי חדש במים חיים בשיטת גיטין דף נ"ד מהש"ס וז"ל דע שהרב אינו מפרש כפירוש רש"י דמחובר חשיבא ולא בטלה אלא דאף במחובר בטלה כדינה במאתים נטיעות וזה שהתיר ללקוט לכתחילה ואף שנתבטלה קאמר ת"ק שלא ילקוט כדי שיטרח ויוציא הנטיעה האסורה אבל אם כבר עבר וליקט שרי ור"י פליג עליה דכיון שכבר נתבטל במחובר אף לכתחילה יכול ללקוט וכו' יעו"ש. ולענ"ד דעת רבינו כדעת רש"י דבמחובר ליכא ביטול והוא דרבינו ס"ל כר' יוסי ור"י התיר ללקוט לכתחילה ובלקיטה מתערבין זה בזה ומתבטל האיסור דלא כת"ק דאסר ללקוט מטעם דאין מבטלין איסור לכתחילה ואהא קשה לו לרבינו לר' לר"ש למה התירו לו ללקוט לכתחילה והיה מן הדין שאוסרין לו עד שיטרח ויוציא הנטיעה וכו' דהיינו טעם דבעלמא דאין מבטלין איסור לכתחילה ואהא משני שהדבר חזקה וכו' וא"כ כאן שרי לבטל האי איסורא משא"כ בעלמא ועיין להר"ב ותוס' יו"ט בפי' המשנה וא"כ נמצא דעת רבינו ורש"י שוין וז"ל רבינו בפירוש המשניות על כן כשיתערב זאת הנטיעה האסורה בכלל נטיעות כשירות אפי' היו אלף אסור ללקוט מהם שום דבר לכתחילה לפי שאינו יודע אם מן הפרי המותר לקח אם מן האסור וכו' עכ"ל פירוש לפירושו דהוי מחובר וכל אחד חשוב לעצמו דאי לא תימא הכי בתלוש דמן התורה חד בתרי בטיל היאך מבוטל כיון דאינו יודע אם מן המותר נטל אלא ודאי דטעמו משום היותו מחובר דחשיב ולא בטיל ובדברי רש"י דאתן עלה תהי בהו עמיתנו החכם השלם שב"ע הי"ו דאילו הכא ס"ל לרש"י דמחובר לא בטיל ואילו בסוכה דף ט' ע"ב כתב בד"ה כשחבטן וז"ל השפיל ענפיו למטה מעורבין עם סכך כשר ואין נראין בעין וסכך כשר רבה עליו ומבטלו דמדאורייתא כל מילי בטל ברובא כדתנן במתני' וכו' עכ"ל והא במחובר ליכא ביטול דחשיב ולק"מ דהא דדבר חשוב לא בטיל הוי מדרבנן וכמ"ש רש"י בפירוש בגיטין דמדאורייתא אחרי רבים להטות ובסוכה כתב רש"י וז"ל דמדאורייתא כל מילי בטל ברובא הרי דקאי אדינא דאורייתא וא"ת למה בסוכה אוקמוה חכמים אדינא דאורייתא י"ל דשאני התם בסוכה דבשעת הביטול עדיין לא הוי אסור וקיל ומשו"ה מועיל ביטול אף דחשוב דבלא"ה צ"ל טעם זה דהא קי"ל דמדרבנן אין מבטלין איסור לכתחילה ובסוכה מבטל לכתחילה אלא ודאי צ"ל דשאני סוכה דעדיין לא הוי איסור.