עיין מ"ש מרן ב' פירושי רש"י והבין לדעת רבינו כפירוש ב' של רש"י. והיינו ודאי מדכתב סתם מפני שנראה כתכלת ולא כתב דאיכא למיגזר שום גזרה והא ודאי מורה כפירוש ב' של רש"י ולפי הנחה זאת יתכן לדעת רבינו מה שלא חילק בין טלית של ד' חוטין לח' שהקשה מרן ז"ל, דכיון דעיקר הפיסול נגע בה מטעם דצריך ב' מינין, מינה לטלית בת ח' חוטין דלית לן בה וכשר. ומה שלא הביא דין דח' חוטין לענין דלכתחילה לא יעשה כן היינו משום דסתמא איירי רבינו ובכלל [זה] ג"כ בת ח' לכתחילה, וכדכתב מרן. והוצרכתי לכתוב כן כדי לתת טעם לרבינו למה שסמך בדין בת ח' שלא לכותבו מפני שלכתחילה אין לעשות כן (ואפי') [לאתי] למיטעי לומר ג"כ דלא יהא כשר לזה כתבתי דאין לחוש לזה. ובמ"ש מהר"י בן חבי"ב על רבינו הביאו בב"י סי' ט', וכתב עליו מרן לא ידעתי וכו' דא"כ הו"ל להקדים היתה כולה תכלת ע"כ. ואנכי לא ידעתי מה הפרש יש בין קדימת דין תכלת לשאר צבעונים דאי יקדים תכלת הפירוש כך הוא אינו יכול לעשותו בגוון תכלת הא שאר צבעונים יכול ואי יקדים שאר צבעונים הכי פירושו שאר צבעונים יכול לעשות מעין צבעו הא תכלת אינו יכול ובין הכי ובין הכי מתפרשים דברי רבינו כפירוש מהר"י בן חביב. עוד כתב מרן שם וז"ל ומ"ש בפירוש אחד וכו' ולא נעלם וכו' עכ"ל. לא ידעתי אמאי לא הקשה לדבריו בפשיטות והוא דמ"ש רבינו והוא הנקרא לבן איירי בטלית לבן שרובן הן לבנות וכמ"ש רש"י במנחות דף ל"ח ד"ה מידי צבעא גרים וז"ל ורוב טליתות לבנות הן וכו', וכ"כ התוס' ג"כ משמו, ולכן נקט רבינו שם בפ' א' לבן, וה"ה לשאר צבעונים דצריך לעשותו מצבע הטלית.