Yitzchak Yeranen on Mishneh Torah, Heave Offerings Chapter 6
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
מפני שאסור וכו'. דברי רבינו מתבארים על פי מ"ש בפי' המשנה פ"ד דחלה מ"ט והוא ע"פ הש"ס דסנהדרין דף ק' וכמו שכתבתי בספרי אגורה באהלך דף כ"ג ע"ב יעו"ש. ומן התימה על מהר"י קורקוס שהביא על דברי רבינו סוגיית פ' הזרוע ולא יתכן.
ישראלית וכו'. כתב התוס' יו"ט בפרק הניזקין משנה ה' וז"ל לא מצאתי להרמב"ם שהעתיק משנה זו כלל דמ"ש בפ"ו ה"ג ההיא איירי בהשיאה אביה וכו' והצריך עיון יעו"ש. וי"ל בדוחק דרבינו אזיל לשיטתיה דס"ל בפי"ב דשבת ופרק י"ז דמאכלות אסורות דקטן אוכל נבלות אין בי"ד מצווין להפרישו וא"כ מתני' איירי בתרומה דאורייתא ואפילו ביתומה ועיין בתוס' ד"ה ועל. ומ"ש רבינו ודין תורה שתאכל משנתארסה וכו' הוא משום דכלל בדין זה גם ההיא דמשנה ד' פ"ה דנדה. ועיין להר"י קורקוס שגם הוא הבין כהתוס' יו"ט.
ועבד עברי הרי הוא כתושב ושכיר וכו'. ועיין למרן מה שהאריך ביישוב דברי רבינו וכך כתב מהר"י קורקוס יעו"ש, ודבריו צריכין ביאור דהא עדיין נכלל בשכיר שנים דהיינו לשש וקושיא כדקאי קאי. וצ"ל כיון דמוכר עצמו יש לו רשות למכור עצמו ליתר על שש הו"א דחשיב כקנין כספו ממש משא"כ מכרוהו בי"ד דאינו נמכר אלא לשש קמ"ל התורת כהנים ורבינו דאינו אוכל. ואין להקשות בדברי הת"כ במאי דיליף עבד עברי דאינו אוכל מקרא דכסף דהיינו משום דבסוף שש יוצא חנם דהא מצינו דיוצא בגרעון כסף ומחזיר לו לפי חשבון דהתם שאני שהעבד רוצה לצאת אבל אם הוא אינו רוצה לצאת אין האדון רשאי למכרו או ליתנו במתנה לאחר דאין לו בו אלא עבודת שש ודוק. ומכלל האמור מ"ש הרדב"ז בזה דבריו תמוהים.
וכהנת אשת הזר וכו'. עיין מהר"י קורקוס ז"ל שדבריו נכונים. ומ"ש שבכהנת אשת הזר איכא לאו לא לאפוקי מיתה קאמר אלא לאתויי שהיא בלאו ולא איסור עשה לחוד אבל מיתה איכא ג"כ כזר דעלמא כמ"ש בהל' ו' גבי זר וזאת נכללת בזר דעלמא והיינו טעמא כמ"ש הרב פרשת דרכים דרך מצותיך ח"ג דלקושטא דמילתא דאשת הזר נפקא מקרא דוכל זר וכדאיתא בש"ס דיבמות עלה ס"ח דתרי וכל זר כתיבי נראה דחייבת מיתה כזר דקרא הכי קאמר וכל זר בין הוא בין אשתו וכמ"ש רבינו כאן בפירוש, משא"כ בבת כהן שנתחללה ואכלה תרומה דאינה אלא בלאו ולא במיתה דאינה נקראת זרה גמורה וכמ"ש שם הרב פרשת דרכים דליכא למימר אהדריה קרא לאיסוריה דאינן סוג אחד. וזה מוכרח ביותר ממ"ש רבינו בהל' סנהדרין דבחללה שאכלה תרומה כתב שהיא במלקות לחוד ובבת כהן שנשאת לישראל ואכלה תרומה לא כתב כלל אם (לא) [לוקה] דכיון שנשאת לישראל איכא בה מיתה ג"כ הרי היא נכללת בזר דעלמא שאכל תרומה דאית ביה מיתה וכבר כתב רבינו במנין לאוין דאית בהו מיתה ונמצא חומר בנשאת לישראל שאכלה תרומה מחללה שאכלה תרומה וזה ודאי גזרת הכתוב היא שתהא חללה קלה יותר ולפי הכתוב הזה אין מקום למ"ש הרדב"ז ז"ל גבי הל' ז' וז"ל ויש ללמוד שאם נשאת לישראל לא נעשית זרה לגמרי ואם אכלה תרומה במזיד אינה במיתה ולא במלקות וכו' הלכך אם אכלה בין בשוגג בין במזיד משלמת את הקרן ותו לא עכ"ל, והמה דברים תמוהים הרבה דאיך כתב גם במלקות פטורה והא אמרו בש"ס בפירוש דאית בה לאו וכמו שהביא מהר"י קורקוס וכן לשון רבינו בפירוש וצ"ע. אך קשה מה שהקשה הרב עוד שם בסוף דבריו מ"ש מחומש וחזינא להרב בס' מרכבת המשנה כאן דלא ניחא ליה בכל דברי הרב פרשת דרכים ולא זכר שר מה שהכריח הפרשת דרכים מדבריו שבהל' סנהדרין ודוק.
זר שאכל תרומה וכו'. כתב מרן דפסק דלא כרב דפרק הנשרפין שהוא נגד המשניות יעו"ש. וקשה ליה להרדב"ז דאמאי לא מותבי עליה דרב ממתני' דפ"ק דחלה ופ"ב דבכורים ותירץ דרב מפרש לה בכהן טמא והיינו דתני סיפא ואסורים וכו' יעו"ש. ועיין בירושלמי פ"ב דבכורים דמותבי לרב הכי ותירצו כן וכמ"ש הרדב"ז יעו"ש.
ואינו משלם וכו'. ועיין מ"ש המל"מ והצריך עיון. ולענ"ד י"ל דכאן לא נחית רבינו אלא ללמד דין דאינו לוקה ומשלם ולא נחית לפרש היאך הוא הנדון דצריך שיהיו שניהם בבת אחת וסמך אמ"ש בהלכות גנבה ריש פרק ג' ה"ה דשם ביאר היטב דצריך שיהיו שניהם בבת אחת ליפטר יעו"ש ודוק.
שאינו לוקה ומשלם. כתב הרדב"ז וז"ל משמע מדבריו דהיכא דאיכא שנים לוקה ואינו משלם ובמכות אמרו כל המשלם אינו לוקה וכו' וכ"כ רבינו בסוף פט"ז מהלכות סנהדרין וז"ל לפיכך כל המכה את חבירו וכו' הואיל והוא חייב לשלם ממון אין אדם משלם ולוקה, וי"ל דרבינו מודה היכא דהוי לאו גרידא ותשלומין דמשלם ואינו לוקה אבל היכא דאיכא כרת או מיתה בידי שמים לוקה ואינו משלם לפטור אותו מהכרת או ממיתה בידי שמים עכ"ל. ודבריו תמוהים דבהדיא פסק רבינו בריש פ"ג מהל' גנבה ובפ"א מהל' נערה בתולה הי"א דגם בלאו גרידא אין אדם לוקה ומשלם. ולעיקר קושייתו מעיקרא קושיא ליתא דרבינו פסק כר' יוחנן דלא כעולא יעו"ש בכתובות דף ל"ב ע"א וההיא דפט"ז מהל' סנהדרין שהביא הרב מבואר בש"ס דכתובות שם דאפי' ר"י מודה דמשלם ואינו לוקה דבפירוש ריבתה תורה לתשלומין יעו"ש ומ"ש רבינו בפי"ח מהל' סנהדרין וריש הל' גנבה וריש הלכות גזלה כבר הקשה שם מרן בהלכות סנהדרין ויפה תירץ הרב יבין שמועה סי ר"ג והרב פר"ח בקונטרס מים חיים דף ל"ז יעו"ש ודוק.