אבל אם טעה ש"ץ וכו'. עיין בטור סי' קכ"ו שהביא דברי רבינו אלו. ויש להקשות עליו למה הביאו כיון דעדיפא מינה כתב הוא סי' קכ"ד דאפי' יחיד שטעה אינו חוזר וסומך על תפילת הש"ץ וכ"ש הוא עצמו. וי"ל דהוה טעינן דדוקא ליחיד מועיל כך משום דאינו אומר בקול רם כש"ץ לא כן בש"ץ שאומר בקול רם וקי"ל כל המגביה קולו בתפילתו ה"ז מקטני אמנה קמ"ל דכיון דהוי משום הכרח לית לן בה וכמ"ש מרן משם הכלבו סי' קכ"ד יעו"ש.

מי שנסתפק וכו'. עיין מ"ש מרן ב"י סי' ק"ז ומכלל דבריו כתב וז"ל ויותר נראה לפרש דהרי"ף לא קאמר אלא במחדש בה דבר וכו' עכ"ל. וקשיא לי דא"כ כשם שכתב הרי"ף וה"מ וכו' הו"ל לומר וע"י חידוש ולא לסתום, ועוד שכתב וה"מ בנדבה אבל בחובה לא ואי דאיכא חידוש ובנדבה היאך כתב אבל בחובה לא וכי בחידוש איכא חובה אלא ודאי דאיירי בנדבה וכפשט דברי הרי"ף. והלח"מ ז"ל כתב דברי מרן הללו שהשוה דעת הרי"ף לדעת רבינו דבחידוש דוקא צריך ובתוך דבריו כתב לתרץ מ"ש מרן לעיל דמדברי הטור משמע דפליגי רב האי ורבינו יונה ולכאורה לא נפק"מ לענין דינא, ותירץ דהאי דינא דספק התפלל מתפלל אפי' בלא חידוש דאין לך חידוש גדול מזה לאו רב האי קאמר לה אלא רבינו יונה, ומ"ש הטור כ"כ הר"י קאי למתפלל בנדבה דלהרי"ף א"צ חידוש ולר"ה צריך חידוש ולזה כתב וכ"כ הר"י וכו' יעו"ש. וקשה כיון דהוא קאי לפי' הרב ב"י דהרי"ף ורבינו שוים דצריך חידוש נמצאו עם ר"ה שוים וא"כ איך כתב הטור וכ"כ ר"ה לאפוקי דלא ס"ל כהרי"ף. ועוד דאי כתב כן הרב ב"י לא כ"כ לדעת הטור וכמ"ש בפירוש וכעת צריך אני להתיישב.