יש דברים וכו' ואפי' מחמת עצמן. והקשה הלח"מ דמאחר דלא אפשיטא איך פסק לחומרא במידי דרבנן ונראה דרבינו סובר דאפשיטא במחמת עצמן וכ"ש מחמת דבר אחר וכמ"ש הרי"ף דאפשיטא ונראה דהכי ס"ל ומה שהקשה הב"ח סי' רנ"ז סק"ב דא"כ לא הו"ל להביא וסליקא וכו' י"ל דהביא כן כדי לגלויי דס"ל דהיא מסקנא ולא דחיה וכמ"ש הוא עצמו לעיל גבי גפת דשומשומין דפסק לחומרא דאפשיטא. עוד הקשה הלח"מ וז"ל וא"ת לדעת רבינו דכי אמר לו לחין מחמת עצמן אסור כ"ש מחמת דבר אחר איך רצו בגמ' לפשוט הך בעיא מדהזכירו במתני' מוכין לחין מחמת עצמן היכי משכחת לה הא אפשר לאשכוחי מחמת דבר אחר ואסור מכ"ש וכו' עכ"ל. ולענ"ד הכי פירושו לדעת רבינו אי אמרת בשלמא לחין מחמת דבר אחר שפיר דשייך בכולן והאי דינא דוקא מחמת דבר אחר ולא מחמת עצמן אלא אי אמרת לחין מחמת עצמן ג"כ מוכין לחין מחמת עצמן היכי משכחת לה פי' דכיון דמחמת עצמן אסור וכ"ש מחמת דבר אחר אמאי תני בהדייהו מוכין דלא משכחת לה אלא מחמת דבר אחר דהשתא תבן וזגין ועשבים אפי' מחמת עצמן אסור כ"ש מוכין שהוא מחמת דבר אחר ואמאי תני לה בהדייהו מאחר דמכל שכן נפקא ובשלמא השאר תני להו משום מחמת עצמן וכ"ש מחמת דבר אחר אלא מוכין קשה כיון דלא משכחת לה כן צריך לפרש לפי גירסת רש"י. ברם קושטא דמילתא נ"ל דרבינו לא גריס הכי שכן כתב רש"י ה"ג כנראה שהיה גירסא אחרת ומוכרח כן דהרי בפי' המשנה כתב כרש"י אלא וודאי דפעם נראה לו כגירסא אחת ופעם כגירסא אחת וכמו דכליל החבי"ב בכלליו אך אי ליכא נוסחא ליכא למימר הכי.

מן הדין היה וכו'. והקשה הלח"מ וז"ל וא"ת כי יכסה וכו' וי"ל וכו' עד אבל וכו' עכ"ל ומ"ש רבינו בדין זה עצמו כיצד נוטל כסות ומניח וכו' כנראה דאפי' הוא בעצמו מותר לגלותו לישנא דש"ס נקט וכבר גילה דעתו במ"ש בתחילת הדין ונתגלו בשבת ואי דעתו דאף לגלותו שרי אמאי כתב לישנא יתירה דנתגלו בשבת ודרכו להעתיק לשון הש"ס בקיצור ולא להאריך אך קשה עדיין מ"ש רבינו ומותר להחליף.

אבל אסרו חכמים וכו'. ועיין להרב המגיד מ"ש בזה וסיים ולפיכך הם גורסים וכו' וכגירסת רש"י וז"ל רש"י דף ל"ד אמר (רב) [רבא] מפני מה אמרו אין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל כגון צמר ומוכין וכו' עכ"ל ונתקשינו בדברי רש"י אלו דודאי צ"ל דצמר ומוכין דנקט איירי ביבשין דאי לחין הא תני מתני' דף מ"ז דאין טומנין בזמן שהן לחין וכי לא מצא אלא אלו והא איכא כסות ופירות וכו' דתני מתני' דף מ"ט דשרי בין לחין בין יבשין ועוד דהו"ל לפרש.

ספק חשיכה וכו'. שלא יצטנן וכו'. הכי איתא בש"ס דף נ"א מתני' ממלא את הקיתון וכו' אמר רב יהודה אמר שמואל מותר להטמין את הצונן ופירש רש"י ונותן לתחת הכר שלא יחמו וכו' ולפי"ז מ"ש בש"ס מאי קמ"ל וכו' א"ל אביי טובא קמ"ל דאי ממתני' הו"א ה"מ דבר שאין דרכו להטמין וכו' קמ"ל הכי פירושו וכ"כ רש"י בפי' אי ממתני' הו"א ה"מ כגון מים צוננים שאין דרכן להטמין תחת הכר וכסת לחממן שאין מתחממין בכך הלכך ליכא למגזר עכ"ל. ועפ"י דברי רש"י אלו אין מקום אחרי נשיקת ידיו ורגליו למ"ש הרשב"א בחי' על פי' רש"י וז"ל ועוד מדדחי אי ממתני' הו"א ה"מ דבר שאין דרכו להטמין ואי להטמין שלא יחמו אין לך דבר שדרכו להטמין שלא יתחמם יותר מן המים בימות החמה עכ"ל וכבר פי' הוא ז"ל דאין דרכו להטמין קאי להגזרה דליכא למגזר שלא יחמו אטו שמא יחם שאין דרכן לחממן כן.

חמין שטמנם מע"ש ונתגלו וכו'. הכי איתא בברייתא דף נ"א אעפ"י שאמרו וכו' רשב"ג אומר וכו' או בהיפך וכתב הרב המגיד וז"ל ומתוך דברי רבינו נראה שרשב"ג בא לפרש שלא התירו להוסיף אלא ע"י חילוף הכסוי בטוב ממנו אבל להוסיף כסוי ע"ג כסוי אסור עכ"ל כונתו ז"ל לישב דברי רבינו שכתב שהרי אינו מוסיף כלומר שאם היה מוסיף ע"ג כסוי אחר אסור ולא שרי אלא לכסות כשהוא גלוי ופשוט ומן התימה על מרן שכתב עליו ולי נראה שאין בדברי רבינו הכרח וכו' עכ"ל וכבר כתבתי הכרח שלו אמנם מצד עצמה הסברא תמוה דהשתא כשהוא מגולה ומכסהו או מחליף בכסוי אחר שהוא יותר טוב מהא' שרי כשהוא מכוסה מפני דמוסיף עליו יותר יהא אסור זה אין הדעת סובלו. ולענ"ד נראה לישב לשון רבינו שכתב שהרי אינו מוסיף והכי פירשו דמשו"ה שרי בנתגלה בתנור בשבת מפני שאינו מוסיף הבל וכמו כן כתב לעיל בה"ד ומותר לטמון את הצונן בדבר שאינו מוסיף והיינו טעמא משום דכיון דנתגלה בתוך התנור אינו מוסיף הבל ומהאי טעמא נמי מותר להחליף כיון דמיד שמוצא כיסוי א' מכסהו תכף בכיסוי ב' וכ"ש כשמוסיף כיסוי ע"ג כיסוי דמותר אליבא דכו"ע ולא הוצרך לכותבו מרוב פשיטותו ואפשר שזה כונת מרן להשיג על הרב המגיד דאין מדברי רבינו הכרח. ודע שכתב הרא"ש לדברי התוס' שמפרשים דרשב"ג פליג את"ק עד כי היכי דתיתי מתני' כת"ק וכתב מרן בב"י סי' רנ"ז וז"ל ודחקו לזה וכו' ויש לתמוה וכו' (לכצ"ל וכו') עד וגם סמ"ג וסמ"ק וכו' לכן נ"ל וכו' עד לא מחזי כתחילת הטמנה וכו' עכ"ל וכתב עליו הט"ז וז"ל ולפי"ז תימה דהא הרא"ש עצמו כתב ג"כ תחילה האי מילתא דלאו דוקא דיעבד אלא אפי' בידים מותר לגלות ולכסות ומשום הכי נדחק בדברי הרא"ש יעו"ש. ולא קשה מידי דהרא"ש הביא אח"כ מה שכתב הרבינו יונה דגרסינן כיצד ולא פליגי ת"ק ורשב"ג ואפי' להחליף ולהניח כיסוי יותר חם שרי וא"כ מתני' ככו"ע ומשו"ה כתב דמתני' לאו דוקא נתגלה ופשוט.