מאימתי וכו'. משיוציאו בוסר וכו'. וכתב הרדב"ז וז"ל ואיכא למידק על רבינו דמשמע דבשאר אילנות מודים בית הלל לבית שמאי דהיינו משיוציא ופי' הוא משיוציא העלין הירוקין והכא כתב משיוציא בוסר, וי"ל דבשאר אילנות נמי פליגי ב"ה דאל"ה למה אמרו ב"ה ושאר אילנות משיוציאו אלא ודאי פליגי ומשיוציאו דב"ה אינו כמו דב"ש אלא כי הנך דומיא דחרובין וזיתים וגפנים וכן שאר האילנות משיוציאו הפרי וליכא לפרושי דגם דב"ש היינו משיוציאו הבוסר דא"כ הוו ב"ה לחומרא כנ"ל עכ"ל. וע"פ דבריו אלו והם נכונים אין מקום למה שהכריח מהרימ"ט ז"ל בתשובה ח"א סי' פ"ג במ"ש ר"ש במתני' דשביעית כב"ש דאמר משיוציאו דהיינו פרי, חדא דלא דמי לחרובין וגפנים וכו' דהתם הוי חנטת הפרי, וחדא מההיא דפ' כיצד מברכין דף ל"ו ובפ' מקום שנהגו דקאמר ובשאר אילנות מי פליגי רבנן עליה והתנן מאימתי וכו' ושאר כל האילן משיוציאו משמע דבשאר אילנות לא פליגי רבנן עליה דר' יוסי ומשיוציאו נקרא פרי דומיא דסמדר ועלין פשיטא דלכו"ע אינו פרי ואם ביציאת עלין איירי מתני' לא מייתי הש"ס מינה מידי אלו דבריו ז"ל, דהרי כתב הרב דשאני ב"ש מב"ה דמשיוציאו דב"ש הוא עלין ודב"ה הוא פרי וכיון דב"ה הוא פרי הרי דומה לחרובין וזיתים וגם שפיר מייתי הש"ס מינה דהיינו מב"ה גם מה שהביא דברי רש"י דפ' מקום שנהגו דהוי היפך מ"ש בברכות אפשר ליישב דמ"ש בברכות הוא על דברי ב"ה ומ"ש בפסחים הוא על דברי ב"ש אלא דהמדפיסים טעו בברכות וקבעו דבריו בב"ש ודוק.