אם נקבה בת שתים יביאנה שלמים וכו'. וקשה לי דהא אוקים בש"ס דממתין לה עד שתומם ואם תאמר דלא קאמר כן ר' יוחנן אלא בחלוקה ראשונה דתני זכרים עולות והיינו משום דאיכא לאסתפוקי בהו נמי לשלמים וכמ"ש שם בתחילת הסוגיא וצריך לחללה כדי להביא מדמיה עולה ושלמים וכל שהיא תמימה אינו יכול לחללה להכי צריך שימתין לה עד שתומם משא"כ בחלוקה שניה דתני נקבות זבחי שלמים דליכא לאיסתפוקי בעולות מקריבה היא גופא שלמים ומשום תודה מייתי עמה לחם דשניהם שלמים נינהו דלית ליה לרבינו כמ"ש התוס' שם ויעו"ש בלח"מ ז"ל, מ"מ עדיין תיקשי לן בחלוקה שניה ודילמא מעשר הוא ואינו יכול להתנות במעשר משום דאין מתנותיהן שוות דתודה ושלמים הן מתן ארבע ובכור ומעשר מתנה אחת וא"כ על כרחך צ"ל כמו שתירץ לעיל למאי הלכתא למיכלינהו במומן ה"נ למיכלינהו במומן וא"כ איך כתב רבינו יביאנה שלמים. ובני יצחק יצ"ו אמר דמדלא הקשו כן בש"ס ותירצו כן כדלעיל ש"מ דלא קשה כלל ממעשר דאין לומר דסמך אדלעיל דא"כ למה לא סמך כמו כן בשאר הקושיות דתודה ולחם אלא ודאי דלא קשה והיינו טעמא דמעשר ניכר בצבע שהיה סוקרו בסיקרא וכמ"ש בבכורות פרק אחרון וכיון שכן ליכא לספוקי במעשר ולעיל גבי זכרים שהקשו והרי בכור ומעשר אגב בכור נקט מעשר כעין מ"ש התוס' באשם נזיר ומצורע יעו"ש בקידושין דף נ"ה וצ"ל גם בלשון רבינו כמ"ש בחלוקה דזכר ויאכל במומו שמא בכור או מעשר הוא דלישנא דש"ס נקט אף דליכא לספוקי במעשר ודוחק.