כתוב אצלי בחי' גיטין דף נ"ה ע"ב רש"י ד"ה לא היה סקריקון וכו'. שנותן לו קרקע בפדיון נפשו ואומר לו שא קרקע זו ואל תמיתני עכ"ל נראה בבירור מדבריו אלה דנותן לו הקרקע בלא כסף כלל ולכאורה קשה דא"כ איך כתב בסמוך ד"ה לקטלוהו וז"ל אקנייה ניהליה בלב שלם וקי"ל תליוה וזבין זביני זביני והא התם איירי שכופהו במעותיו אבל תלוהו ויהיב לא הוי מתנה ואין זו קושיא כמ"ש במרדכי בסוגיין וז"ל על מתני' בגמ' מפרש דאגב אונסא גמר ומקני ואע"ג דאמר תלוה ויהיב אינה מתנה נראה לר"ת דהא מילתא דמי לזביני כיון דאי לא יהיב ליה קרקע מסתפי וקטיל ליה דמי כאילו הסקריקון מכר בשביל הקרקע שלו עכ"ל וכ"כ עוד רש"י לקמן דף נ"ח ע"ב ד"ה אם שהה בידו וכו' כתב לפי שבחנם באה לו יעו"ש וכ"כ הרשב"א בחידושיו בפי' דנותן לו הקרקע בחנם וכן הריטב"א בחי' וכן מרן הב"י בחו"מ סי' ר"ה יעו"ש באורך. ומן התימה על הרב מל"מ פ"י דמכירה ה"א דכתב וז"ל מדברי המרדכי דפרק הנזקין במעשה דיהודים שדחקו וכו' נראה דס"ל למהר"ם דבאונס דמיתה אמרינן אגב אונסיה גמר ומקני אף דלא יהיב דמי וכ"כ בתרומת הדשן סי' ע"ג אך קשה מההיא אגדה דאמר מכאן מודעא רבא לאורייתא וצ"ע עכ"ל וכי לא מצא סברא הלזו אלא למהר"ם ותרוה"ד והא ראש המפרשים רש"י וגם הרשב"א פי' כן ולעיקר קושיא ע"פ דברי הרשב"א וע"פ דברי מרן שם לא קשה יעו"ש במרן באורך.