והחרובין וכו'. עיין השגות ופי' דבריו פשוטים כמ"ש מרן. ועוד קשה על רבינו וכמו שנתקשינו אני ובני יצחק יצ"ו דמוכרח דמ"ש בגמ' כי אמינא לך אנא מעשר חרובין דרבנן וכו' דפי' הוא דה"ה שאר אילנות דהא כשהקשו מבנות שוח ודאי דהפירוש הוא שהבין דמ"ש שם בשם ר' יוחנן נהגו העם בחרובין כרבי נחמיה הוא דה"ה שאר אילנות וכמ"ש התוס' שם ד"ה נהגו ומשו"ה הקשה לו ממתני' דבנות שוח וא"כ כשהקשה דלימא ליה כי אמינא לך אנא מעשר חרובין דרבנן וכו' ודאי דפי' הוא גם שאר אילנות דאי חרובין דוקא איך יכול לומר לו כן והא איהו כשאמר חרובין לאו דוקא אמר נמצא דגם מדברים אלו דמשמען כדברי רבינו אדרבא הויין תברתייהו, ומן התימה על מרן ומהר"י קורקוס והרדב"ז בהל' מעשר פ"א ה"ט שסייעו לרבינו מהש"ס הלזו ומה שתירץ מרן כאן ליישב לרבינו מהשגת הר"א לא זכיתי לכונתו ועיין להרדב"ז ומהר"י קורקוס שהביאו הספרי והירושלמי שהוא סייעתא לסברת רבינו ודוק.

כל הפטור וכו'. עיין מ"ש הרב מל"מ ומה שכתבתי בספרי תועפות ראם דף צ' ע"ג.