זרע לוי וכו'. כתב רבינו בס' המצוות וז"ל מצוה ע"ב שהזהיר הלוים מעבודת הכהנים והכהנים מעבודת הלוים וכו'. ולא זכיתי להבין אמאי מנה זה למצוה אחת כי אין המניעות שוות דלכהנים מונע מהם עבודת הלוים וללוים מונע מהם עבודת הכהנים דוגמא לזה עיין במצות עשה ע"ה מ"ש רבינו שם יעו"ש.

וכשם שמוזהרים וכו' כך הכהנים וכו'. ולפי דעת הר"א הם ג"כ במיתה וטעם מחלוקתם יעו"ש במרן שהאריך. ומן התימה על התוס' בתעניות דף כ"ז ע"א ד"ה מר, שכתבו וז"ל ולמ"ד עיקר שירה בכלי א"כ צריך שיהיו כהנים או לוים וכו' עכ"ל, והם דברים תמוהים דכהנים מוזהרים שלא לעבוד עבודת הלוים וכמבואר ולפי חומר הנושא נראה דכהנים לא קאי לשירה בכלי שהיא עבודת הלוים אלא לעבודתם והכי ריהטא דלישנם ולמ"ד וכו' א"כ צריך שיהיו דוקא כהנים ולוים הא כדאיתיה והא כדאיתיה וטעמא דלוים דוקא ולא ישראלים דהא הכלי זמר היה קדוש, ומה שלא הזכירו ישראל במעמדם שהוא ג"כ דוקא משום שלא הוזכר בהך מתניתא ישראל במעמדם ומה שהזכירו לכהנים ללא צורך לומר דלפי"ז אתו חלוקת כהנים דומה ללוים ששניהם דוקא ולא זולתם ולא גרסינן או, אלא ולוים. ואף גם זאת תחילת דבריהם מגומגמים טובא דלפי פשטן של דברים נראה דכונתם דגם פסולים כשרים לומר שירה משום דעיקר שירה בפה ואתמהא וכי משום דעיקר שירה בפה הפסולים יהיו כשרים והא קרא ללוים דוקא ציוה וכן נראה מש"ס ערכין דף י"א ולכן נראה דהכי פירושו דלמ"ד עיקר שירה בפה אפילו פסולים וכו' יכולים לומר שירה בכלי דלא הוי אלא בפה כלומר דהמצוה הוא בפה ומאן דשורר בכלי הוא לבסומי קלא כן נ"ל בכונתם ועיין בחידושי הלכות [מהרש"א] שדבריו תמוהים בכל מכל ואף גם זאת דמאן דהזכיר ישראלים הוא למעמדן ודו"ק.