ונצעק אל ה' אלהי אבותנו כמו שנאמר ויהי בימים הרבים וכו' אפשר במשז"ל ברא מזכי אבא אבא לא מזכי ברא והקשו התוס' בסוטה דף יו"ד דאמרינן התם דדוד הע"ה בעא רחמי על אבשלום ואסקיה מגהינם ואתייה לג"ע ואלו פ' חלק (סנהדרין דף ק"ד) אמרו דאבא לא מזכי ברא ותירצו דאבשלום לא עבד ע"ז ותירצו עוד תירוצים אחרים. ומתירוץ הנז' מוכח דכשאינו עע"ז אמרינן אבא מזכי ברא וכי אתמר אבא לא מזכה ברא היינו כשהבן עע"ז. ועוד כתבו המפרשים דאע"ג דאבא לא מזכי ברא אם האב קיים המצות באופן דלא שייך ביה מי הקדימני ואשלם כגון שהוא ירא שמים דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים או שהוא זריז במצו' דליכא מי הקדימני וכמ"ש זריזין מקדימי"ן או שהוא דבק מאד בה' וכל מעייניו ורעיוניו בה' ליכא מי הקדימני בכגון זה אבא מזכי ברא זה אני זוכר שראיתי במפרשים והבאתיו בספר הקטן ראש דוד ריש פרשת נח בס"ד. ומכל מקום נראה דלתירוץ וחילוק המפרשים צריך תנאי שלא יהיה הבן רשע גמור דאם הוא רשע גמור הרי אמרו שם פ' חלק אין אברהם מציל ישמעאל ואין יצחק מציל עשו ומי לנו גדולים כאברהם ויצחק דהיו בסוג דליכא בהו לומר מי הקדימני אלא ודאי אודי לי דברשע גמור אבא לא מזכי ברא הגם שהאב גדול כחו ביתר שאת. והנה פירשו המפרשים מ"ש ויאנחו מן העבודה שנצטערו על עע"ז שהיו עובדי' והרהרו תשובה. ובכן השתא שייכי השני תירוצים הנז' בישראל דלתירוץ התוספות הגם שישראל עע"ז כבר נתחרטו והרהרו תשובה ומה גם שמה שהיו עובדים ע"ז היה באונס ובשוגג כמו שאמר הקב"ה למקטרג כמשז"ל והבאתיו לעיל. ובזה אפשר להבין מאמרם ז"ל במדרש חזית ע"פ מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות אמרו ישראל למשה רבינו איך אנו נגאלים וכל מצרים מטנופת ע"ז שלנו א"ל הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בע"ז שלכם אלא מדלג על ההרים ואין הרים אלא ע"ז שנאמר על ראשי הרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו ובחדש זה אתם נגאלים עכ"ל ובילקוט על פ' זה אמרו מדלג על ההרי' בזכות אבות שנקראו הרים מקפץ על הגבעות בזכות האמהות ע"ש. ולפי דרכנו אפשר שישראל היו סוברים על דרך שכתבו התוס' ז"ל דמ"ש אבא לא מזכי ברא היינו כשהבן עע"ז והם סברו דכיון דמצרי' מלאה מטנופת ע"ז שלהם אין מועיל זכות אבות. ומשה רבינו ע"ה לימדם דכשהרהרו תשובה ואינם רשעים גמורים ואדרבא חשובים צדיקים כמ"ש פ"ב דקדושין הרי את מקודשת ע"מ שאני צדיק גמור ה"ז מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו והגם שצריך לתקן אשר עיות בסגופים ותעניות לדעת חכמי האמת מ"מ אבות העולם שזכו למעלות וקדושות נמרצות וליכא למימר בהו מי הקדימני יכולים לזכות את ישראל בניה' כתירוץ המפרשים הנז' והיינו דקאמר להו משה רבינו ע"ה מדלג על הרים וגבעות של ע"ז בזכות אבות ואמהות שנקראו הרים וגבעות: ובכןנבא אל הביאור בדברי המגיד דהכא כתיב ונצעק אל ה' אלהי אבותינו ומוכח דכיונו שיועיל להם זכות אבות ויקשה על זה דכיון שהיו עע"ז אבא לא מזכי ברא כמ"ש התוס' לזה אמר המגיד ונצעק כמ"ש וכו' ויאנחו מן העבודה שנצטערו על העע"ז שעבדו והרהרו תשובה והשתא א"ש מ"ש ונצעק אל ה' אלהי אבותינו ונשענו על זכות אבות כי כבר נתחרטו על הע"ז והרהרו בתשו' ותחון זכות אבות ויפה עשו לזכור זכות אבות כמו שרמוז במ"ש ונצעק אל ה' אלהי אבותינו: