Zeroa Yamin on Pesach Haggadah, Magid, First Fruits Declaration
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
במתי מעט כמ"ש בשבעים נפש ירדו אבותך מצרימה וכו'. הנה כתבו המפרשי' משמא דגמ' רבינו האר"י זצ"ל שמה שגלו ישראל בד' רוחות העולם ואמרו רז"ל שגלו בכל ע' אומות היינו כי בחטא אדה"ר כל ניצוצי נשמות הכלולות בגופו נפלו בעמקם של קליפות וגלו נשמות הקדושות ונתערבו תוך הרע וע' שרי אומות העולם כל אחד נטל חלקו והם חיותם. וקדושתו יתברך משפיע מזון לאותם נשמות הקדושות האסורות תוך הקלי' ועי"ז הם נזונים בדרך האילן הממשיך מזון לפרי ומשם יומשך לעלין ולקליפות וכאשר תסתלק הקדושה מהם הם מתים כדרך האילן שכאשר נגמר הפרי מתיבשים העלים והקליפות וכל זה הברור בכח תורה ומצות ובכח השכינה כ"י המתלבשת והיא אש אכלה והיא מלקטת ניצוצי הקדושה ועל ידי פריה ורביה ושאר מצות ות"ת ותפלה מכניעים כח הקליפות וניצוצות נתזין מהם מנשמות קדושות ועולים לקדושה. ולכן הוצרכו ישראל לגלות עם השכינה כ"י בכל ע' אומות אשר שם ניצוצות הקדושה ללקטם. וד' רוחות העולם סוד ד' נהרות והראשון הוא פישון וכן מצרים ירד בראשונה וע"י מצות פו"ר והעינוי בכח השכינה ביררו מרפ"ח ניצוצות שנפלו בקליפות סך ר"ב ניצוצות וכן תקנו ניצוצות קרי של אדה"ר בק"ל שנה ועשו למצרים כמצולה שאין בה דגים זהו תורף הקדמות גורי האר"י זצ"ל ונהירנא שהביאם הרב מהר"י שאול בס' קול יעקב ע"ש באורך: ובזהאפשר לפרש פ' וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ ויקוצו מפני בני ישראל ואמרו רז"ל קצו בחייהם. והכונה כי ע"י החמר והלבנים ושאר עינויים היו מתבררים ניצוצי הקדושה ופרים ורבים ושומרים אות ברית קדש ועל ידי זה הורסים מעמד ומצב הקליפה וכאשר כתבנו בעניותנו בס' הקטן ראש דוד דלהוציא נשמה הקדושה מהקלי' דינא הוא לקעקע כל הבירה דלא שייך בהם תקנת השבים בישראל עיין שם באורך פ' בלק דף קכ"ו וז"ש וכאשר יענו אותו לפי הענוי שהם מענים כן ממש לפיהן ישיב גאולת ניצוצי הקדושה ומתבררים ופורצים בקליפה דליקח נשמה אחת מקעקעים מערכה גדולה ומצב מעמד הקליפה והיינו דקאמר וכאשר יענו אותו כן ירבה שניצוצות נתזין ופרים ורבים. וכן יפרוץ בקליפה הריסה ונתיצה. ועי"ז ויקוצו מפני בני ישראל קצו בחייהם ממש שרואים שחיותם מתמעט יום יום כי חיותם הם ניצוצות הקדושה ויום יום מפרקי מינייהו צוורני צוורני והם נשמות ישראל. וזה אפשר שהוא כונת הכתוב ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם כי אמרו כלנו מתים דלהיות כי ישראל עשו בירור גמור מניצוצות הקדושה היו מרגישים בעצמם שחיותם מתמעט וז"ש למהר לשלחם כי אמרו כלנו מתים ועד שלא יגמרו הברור כלו נמהר ונשלחם אולי ישאר איזה ני' הקדושה ולא ימותו לגמרי: ועלפי זה אפשר לרמוז בהקדמות הנז' מסרה ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים ויוציא עמו בששון ויוציא נוזלים מסלע ויוציא את בן המלך ויתן עליו את הנזר ואת העדות. ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים כמו שהאריך רבינו האר"י זצ"ל בס' הכונות בדרושי פסח שהכור מזכך ומנקה הכסף והזהב מן הסיגים וישאר אך את הזהב והכסף ברים ונקיים וכזו וכזה היתה ארץ מצרים לישראל לברר ולזכך נשמות ישראל ולהוציא ני' הקדושה מן הסיגי' אשר נתערבו בם עש"ב וכשם דבצאת הזהב והכסף מהכור ניכר תפארתם והדרם כן ישראל. הוא אשר דיבר המשורר בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז הוא הסט"א והמצריים ויצאו מהכור אחר שנתלבנו ונתבררו היתה יהודה לקדשו ונגלה כבוד ישראל והדרם. וזהו ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים אשר שם נתלבנו ונתבררו הניצוצות ועלו אל הקדש פנימה וזהו היתה יהודה לקדשו כי תחת היותם בעמקי הקליפות פורץ הן להם לקליפות ויעלו אל הקדש. ובא הרמז ר"ת מכור הברזל ר"ת גימט' אדם רומז על האר"ש שנתבררו ניצוצי קרי של אדה"ר בק"ל שנה כמ"ש רבינו האר"י זצ"ל. ואפשר כי אדה"ר פירש מאשתו בק"ל שנה יען קבל נדוי על עונו ומנודה אסור בתשמיש המטה כי החמיר על עצמו הגם דקי"ל לקול' דמנודה מותר (ועמ"ש בס' הקטן ברכי יוסף א"ח ריש סי' ר"ם) ובריש ס' מדרש בחידוש כתב דהיה נעצב מאד ובתענית והיה אסור בת"ה כתענית צבור ע"ש: ועודבה ויוציא נוזלים מס"לע גימט' רב עם ב' כוללי' רמז לר"ב חלקי ניצוצות שבררו מהרפ"ח ניצוצין כמדובר. ובמה זכו לזה על כן אמר ויוציא עמו בששון זו מילה כמ"ש פ"ק דמגילה וששון זו מילה כי שמרו ברית קדש הן בפו"ר הן שנשמרו מזנות בנשג"ז ושם י"ה מעיד עליהם ולזה זכו לברר הכל. ואף גם זאת על ידי התורה שנתרצו לקבל ואמרו בזהר הקדוש כל מאן דעסיק באורייתא איקרי בן להקב"ה וז"ש ויוציא את בן המלך ויתן עליו את הנזר שקשר לו כתר בהר סיני ואת העדות זאת התורה: וכברכתבו ז"ל דאלמלא זכינו ולא נעשה העגל היה חרות ממלאך המות וחירות משעבוד מלכיות ונפטרנו מד' גליות בגלות מצרים כי ע"י הרעב באו משבעים אומות במצרים ונמצא שהיו משועבדים לע' אומות ויצאנו לחירות מכלם, וידוע דשרש ישראל ע' נפש כנגד ע' אומות. ומעתה נבא לעניננו ואפשר דזה רמז ויגר שם במתי מעט פי' בעד מתי מעט הם ניצוצות הקדושה אשר כמעט היו מתים בקליפות דרגא דמותא ולהכי אפיקיה בהאי לישנא מת"י מעט וימעטו וישוחו ולזה ויגר שם. ומלבד הפשט יטמין ברמ"ז סו"ד זסב"ר לברר ניצוצות הקדושה במתי מעט ולכן היה שעבוד חמר לבנים תבן חמר כי הקרי יוצא על ידי רמ"ח אברים ופוגם בכלם כמשז"ל ולכן עבדו בחמ"ר גי' רמ"ח להוציא הנשמות לבני"ם נטעי נעמנים ולכן היה שעבוד לבנים. תבן גימט' במת"י. וע"י השעבוד ויהי שם לגוי גדול כלפי מה שהיו מתי מעט עתה הם גוי גדו"ל עצום נגד ני' קרי שעלו ע"י זיווג ונולדו בנים כשרים זרע קדש וזה רמז עצו"ם גי' דב"ר שהוא לשון זיווג. ור"ב כנגד ר"ב חלקים שביררו מרפ"ח כדבר האמור: והואאשר דיבר המגיד במתי מעט כמו שנאמר בע' נפש ירדו אבותיך מצרימה כלומר בע' נפש נגד ע' אומות אשר היו במצרימה ובכח השכינה אשר עמם כי תיבת מצרי"מה גימט' שכינה ירדו למצולות הקליפות לברר הנשמות וניצוצות הקדושה. ועתה שמך ה' אלהיך כככבי השמים לר"ב כתיב רמז ר"ב חלקי רפ"ח שביררו: