Zeroa Yamin on Pesach Haggadah, Magid, First Fruits Declaration
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ורב כמו שנאמר ואעבור עליך וכו' ראיתי בסידור הרב יעבץ שכתב אחר ערום ועריה בפירושו וז"ל ולא היה זכות בידם להגאל לפיכך נתנו להם ב' מצות דם מילה ודם פסח שבזכותן נגאלו כמ"ש עה"פ בדמיך חיי לכך היה מנהגו של אמ"ה ז"ל לו' כאן ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וא"ל בדמיך חיי וא"ל בדמיך חיי וכן אנו נוהגים אחריו מ"מ לא העמדנוהו בפנים באשר לא ראיתיו עד הנה כתוב על ספר ושלא ליתן פ"פ לבע"ד לחלוק בהיותו שלא כסדר הכתובים עכ"ל ונעלם ממנו שהוא נסחת האר"י זצ"ל ועוד שהוא מעיד שכך הוא הנסח הקדום. והנה בספר הכונות שסידר מהר"ש וויטאל כתוב בדרוש ראשון סוד הפ' הזה ואעבור עליך וכו' ואח"ך כתב ולסיבה זו תקנו מסדרי ההגדה פ' זה באמצע סדר הגדת ליל פסח עכ"ל ובס' הכונו' שסידר מהר"ם פאפיראש כ"ץ כתוב וז"ל ולכן תקנו פ' זה בתוך ההגדה אחר פ' ויהי שם לגוי גדול וכו' ותמלא הארץ אותם אח"ך אומר פסוק ואעבור עליך וכו' עכ"ל הא למדת שהיא נסחת האר"י זצ"ל ומטי בה מהמסדרים סדר ההגדה וגם הוא כסדר הכתובים ואעבור וכו' רבבה וכו':
ואפשרלפרש ונקדים מ"ש הרב קול יעקב דרוש ראשון דף ב' ע"א משם רבו מו"ה מהר"י הכהן ז"ל בכונת הפ' ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים וכו' עם מה שפירשו הראשונים פ' בכל צרתם לו צר וכו' דכל מקום שגלו שכינה עמהם ואם ישראל בצרתם אינם צועקים על צער השכינה כ"י אלא על צערם וז"ש בכל צרתם לא צר לו צר שהוא קרי וכתיב והכונה דאין צר להם על כי לו צר כ"י אז ומלאך פניו הושיעם ע"י מלאך. אך אם הצעקה היא על גלות השכינה ב"י וזהו באהבתו ובחמלתו שאינם חסים על צערם. אז הוא גאלם על ידו. וההפרש הוא דאם ע"י שליח יש אח"ך שעבוד אך אם הו"א עצמו גואלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם דאין אח"ך שעבוד עכ"ד הראשו' וישראל במצרים מתחילה לא היו מצטערים אלא על צערם דוקא ואינם כדאים לגאלם גאולה גמורה כי עדין לא נשלם הזמן משא"כ אם יצעקו בעד צערו כ"י אז הרבה פתחים לקצר הגלות. וז"ש ראה ראיתי שתי ראיות את עני עמי ראשון הוא ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו דייקא צעקתם מצער גופם וזה אינו מרוצה לגמרי אלא וארד להצילו לעתיד בזמנו. אמנם ועתה ראיה אחרת הנה צעקת בני ישראל באה אלי צועקים בעד צער השכינה כ"י ולכן גם אני ראיתי אשר מצרים וכו' ועתה לכה ואשלחך קודם הזמן וא"כ ישראל צעקו על השכינה כמ"ש בזהר הקדוש ותכף נושעו ומן הראוי שיגאלם הוא יתברך וכן היה לבסוף עכ"ד בקצור ע"ש באורך: ונראהמדבריו דגאולת מצרים מתיחסת שגאלנו ה' יתברך וק' דהיה אחריה כמה גליות וכשהקב"ה גואל בכבודו ובעצמו היא גאולת עולם. ואפשר שסבר הרב ז"ל דכן היה כי בהר סיני היה חירות משעבוד מ' חירות ממ"ה אלא שעשיית העגל דין גרמא כי נזורו אחור. אמנם רז"ל אמרו בפירוש איפכא הובא בילקוט זכריה סי' תקע"ו וז"ל אמר הקב"ה בעה"ז הייתם נושעים ע"י בני אדם במצרים ע"י משה ואהרן בימי סיסרא על ידי דבורה וברק ובמדין על ידי שופטים וע"י שהיו בשר ודם הייתם חוזרים ומשתעבדים אבל לעתיד אני בעצמי גואל אתכם ועוד יותר אין אתם משתעבדים שנאמר ישראל נושע בה' תשועת עולמים עכ"ל הרי מפורש דיצ"מ הגאולה ע"י משה ואהרן ולכך היה אחריה שעבוד: וגםאני שמעתי משם הרב מהר"ר יהודה הכהן זלה"ה מרבני עה"ק ירושלים ת"ו שהיה מפרש פ' בכל צרתם הנז' באופן זה בכל צרתם לא צר כלומר בכל הצרות שמצאו ישראל לא צר שיהיה להם גאולה ולא תמשך הצרה ועם כל זה לו צר פעם אחרת יבואו להם הצרות והטעם ומלאך פניו הושיעם שהגאולה היתה ע"י שליח בשר ודם ומשו"ה יש אחריה שעבוד. אך אם הקב"ה באהבתו ובחמלתו הוא גאלם בכבודו ובעצמו אז אין אחריה שעבוד וינטלם וינשאם כל ימי עולם ע"כ שמעה אזני כד הוינא טליא מתלמידו של הרב הנז' הוא הרב כמהר"ם מזרחי הרב המחבר פרי הארץ זלה"ה. ובפסוקי ראה ראיתי את עני עמי עמ"ש בס' הקטן ראש דוד פ' שמות משם הרב מהר"ש פרימו ז"ל ע"ש. אכן כפי דרך הרב הנז' בפ' ראה ראיתי וכו' שהביא הרב קול יעקב. אפשר לפרש קראין ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך כלומר שלא היית חושבת אלא בצער עינוייך כמ"ש ראה ראיתי את עני עמי ראיה ראשונה שכל צערם וצעקתם על צרתם. ועל זה וארד להצילו לעת קץ. וכנגד זה אמר ואומר לך בדמיך חיי כי עכ"פ ריחם ה' לבשרם שיגאלו בעתם. אך אח"ך צעקו על גלות השכינה ב"י ועל זה חזר ואמר ואומר לך בדמיך חיי כי עתה ממהר הקץ ע"פ חשבונות כמ"ש הרב הנז' והיינו רבבה כצמח וכו' שמטעם הרבוי אחשוב הקץ למהר גאולתכם. שדים נכונו משה ואהרן כמשז"ל ושערך צמח זמן גאולה. ואת ערום ועריה בלי מצות ועע"ז ומשום הכי לא זכיתם שתהיה הגאולה על ידו יתברך ולא יהיה שעבוד אחריה. ואפשר לקיים דרך הרב הנז' ולומר דכיון דענין גאולת מצרים היה תלוי ועומד אם היא גאולה עולמית או יש אחריה שעבוד דאם ישראל אחר קבלת התורה לא יחטאו בעגל היא גאולה החלטית והיה חירות ממלאך המות חירות משעבוד מלכיות ואם יחטאו בעגל חזרה גזרת הגלות וגם שהכל גלוי לו ית' מ"מ לתת הבחירה בידם דצדיק ורשע לא קאמר ולכן בחכמה עשה ה' ית' דמכת בכורות על ידו והיציאה ע"י משה ואהרן שאם לא יחטאו בעגל אז יאמרו דהגאולה על ידו ממש והיא גאולת עולם ואם יחטאו יוכרע דלא חשיב גאולה על ידו ית' כי המכה היתה על ידו דוקא אך היציאה ע"י משה ואהרן ויש אחריה שעבוד וז"ש רז"ל במאמר הילקוט הנז' דהוברר אחר העגל דלא היתה גאולה על ידו ית':