וירעו אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה. אפשר לרמוז בפסוק במה שראיתי בס' ישן נושן על קלף כ"י מתלמידי רבינו יהודה החסיד זצ"ל מפי רבם בפ' תכבד העבודה על האנשים וז"ל עשרה תיבות בפסוק שכל א' מישראל היה עליו משוי עשרה אנשים שהיו מכבידים על כל א' מישראל כנגד עשרה בני אדם ומתחיל ומסיים ת"ר שש אלף רגלי מפי ר' יעקב הכהן חסיד ז"ל עכ"ל ולפי זה יש לומר דקודם לכן היו מכבידים כנגד ה' אנשים וכשאמר תכבד היה הכפל. והשתא אתי שפיר מ"ש המפרשים דישראל היו צריכין לישב ת"ל שנה כמספר חמשה פעמים אלהים שהם בגימט' ת"ל ולא ישבו בשעבוד קשה כי אם פ"ו שנה גימט' אלהים אחד מחמשה והד' אלהים הנותרים נהפכו לרחמים שמות הויו"ת ונגאלו ולכן תקנו ד' כוסות כי כוס גימט' אלהים ונהפכו להויות עד כאן דברי המפרשים: ולפימ"ש הרב מהר"ץ בס' אספקלריא המאירה דף ל"ח ע"ב מהזהר ומהמקובלים כי רביעית כנגד ה' והכוס ארוך כנגד ו' ושיעור רביעית ביצה ומחצה הביצה נגד י' ומחצה נגד ה' הרי הוי"ה ב"ה ע"ש באורך יוצדק מאד הא דתקון רבנן ד' כוסות כי כו"ס גימט' אלהים ונהפך לרחמים שם הוי"ה ב"ה הנרמז בצורת הכוס ו' ורביעית ה' והיא ביצה ומחצה י"ה הרי שם הויה ולכן תקנו ד' כוסות לרמוז דד' אלהים נהפכו להויות ונגאלנו. מעתה לפי האמור כי היו מכבידים על כל א' מישראל ה' פעמים כנגד ה' בני אדם א"ש כי ד' אלהים נהפכו לרהמים שמות הויו"ת כנגד מה שהכבידו על כל א' ד' פעמים יותר משיעורו. ויען כי באחרונה אמר תכבד העבודה אמור בכפיל"א ארמאה עשרה פעמים על הראוי לכן נגד ה' היתרים כל מכה מעשרה מכות היתה של ה' מכות לדעת ר' עקיבא: אמורמעתה אפשר דזה רמז הכתוב וירעו אותנו המצרים ויענונו נגד שהעבידו ה' פעמים יותר מהראוי ולא די זה אלא ויתנו עלינו עבודה קשה כפלים שהיו מכבידין על כל א' מישראל ה' פעמים אחרים סך הכל עשרה פעמים מהראוי לכל איש ואיש מישראל ונכונו ללצים שפטים כל מכה בעלת חמש מכות:

ומאידקאמר המגיד וירעו כמו שנאמר הבה נתחכמה וכו' אפשר לפי ההקדמה שכתבנו לעיל דנגזר על ישראל עבדות ושעבוד ובמה שנמכר יוסף לעבד ונצטער י"ג שנה בבית הסוהר נתכפר העבדות ונשאר השעבוד. והמצרים ענו ישראל והעבידום ולכן נגזר על המצרים מכות. ושר של מצרים ידע כי נתבטלה צרת העבדות בעבור יוסף ועם כל זה הכניס בלב פרעה ועבדיו לעשות משפט כתוב וכמ"ש בזהר הקדוש, וז"ש וירעו אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה כמ"ש הבה נתחכמה לו וכו' דשם כתיב ויקם מלך חדש אשר לא ידע את יוסף ויאמר אל עמו ופירש בזהר הקדוש דקאי על השר שהכניס זה בלב אומתו שיעבידום ופירשנו לעיל דז"ש אשר לא ידע את יוסף ושפיר מייתי מפ' הבה נתחכמה לו דהרעו לנו המצרים מעצמם וה' לא ציוה שכבר נתבטל העבדות בעבור יוסף הצדיק ע"ה כמדובר:

והרביעב"ץ בפירושו אשר בסידורו פירשו וירעו אותנו שעשו אותנו רעים וחטאים לה' וז"ש כמו שנאמר הבה נתחכמה לו ולפי מ"ש רז"ל נתחכם למושיען של ישראל יש לפרש דרצו להתחכם נגד הבורא ית' שלא ירחם עליהם ויעזבם למקרה ופגע ולא יצאו משם לעולם זהו תורף דבריו ע"ש באורך. ולפי דבריו אפשר לרמוז בכתוב ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו הבה נתחכמה וכו' כלומר הנה עם בני ישראל רב בכמות ועצום באיכות שהם קרובים לה' ותפלתם נשמעת ועושה רצונם וז"ש ממנו יותר ממנו שהם תחת השר ובכל ר"ה ניתן לשר להרע ולהטיב לאומתו בכל מיגד השנה ועליו אין להוסיף לענין הטובה ומהגזרות לרעה אין לגרוע גם כי יזעקו וישועו אין ביד השר להושיעם כמ"ש הרב מהר"א מיוחס זלה"ה בספרו בני אברהם דרוש ג' עש"ב הבה נתחכמה למושיען של ישראל על דרך הבה נבנה לנו עיר דדור הפלגה שכונתם להתריס נגדו ית'. פן ירבה באיכות לידבק בו יתברך והיה כי תקראנה מלחמה למעלה בשמים שר שלנו לקטרג עליהם. ונוסף גם הוא דייקא גם מלבד אשר בשמים לעזרם הוא למטה יוסיף בתפלה ונלחם בנו יברר הקדושה אשר בתוכנו כמו הבירור בלחם על דרך שפירש הרב המופלא ח"ק מהר"ח ן' עטר זלה"ה משז"ל נאכלם כלחם וזהו ונלחם בנו יעשה פעולת הלחם בנו ועלה מן הארץ ניצוצי הקדושה וישארו מתים כי כל חיותם הוא מניצוצי הקדושה אשר בקרבם ואם יבררום ישארו מתים כנודע מהזהר הקדוש וכתבי רבינו האר"י זצ"ל: וזהוכונת הכתוב וירעו אותנו המצרים ויענונו שעשונו רעים וחטאים לענות נפשנו יוצאה בגרעון ובטלה הקדושה ונכנסה הסט"א וזהו ויענונו עינוי הנפש. וכיון שחסרנו כל נמסרנו בידם ויתנו עלינו עבודה קשה. ועם כל זה ונצעק אל ה' אלהי אבותנו לומר תחון זכות אבות אף שאין אנו כדאים יעשה למען זכות אבותנו והוא ברחמיו וישמע ה' את קולנו וכו':