Zeroa Yamin on Pesach Haggadah, Magid, First Fruits Declaration
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ויתנו עלינו עבודה קשה כמ"ש ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך. עוד זה מדבר שנתכוונו להפרידם מהקב"ה שיעבדו ע"ז ואז יעשו בהם כרצונם להעבידם בקושי ומרירות וז"ש ויתנו עלינו עבודה קשה והיה זה מחמת שהרגילונו לעע"ז וז"ש כמ"ש ויעבידו מצרים ופי' המפרשים ויעבידו ר"ל שהעבידו ע"ז בפרך ודרשו רז"ל בתחילה בפה רך ולבסוף בפרך והכונה דלשון ויעבידו לא זז מפשוטו מעבדות בחמר ובלבנים וכולל נמי שהעבידום ע"ז דהא בהא תליא דכאשר השתדלו שיעבדו ע"ז העבידום בעבדות חמר ולבנים וכו' והדר מפרש בפרך בתחילה בפה רך כלומר עד שלא עבדו ע"ז לא היו יכולים לשלוט בהם והוצרכו בפה רך ואחר שעבדו ע"ז באו בחזקת היד בפרך ששלטו בהם כרצונם ונתבאר הכתוב ויענונו ענות נפש כאמור ובכח זה ויתנו עלינו עבודה קשה שנמסרו בידם למקרה ופגע:
א”נאפשר לומר ונקדים מה שפירש גאון עזנו הרב פרשת דרכים דרוש א' דף ג' עמוד ג' מדרש אבכיר וז"ל והמים להם חומה מלמד שירד פ' ואמר רבש"ע לא עבדו ישראל ע"ז במצרים ואתה עושה להם נסים מה הללו עע"ז אף הללו עע"ז א"ל הקב"ה שוטה שבעולם לא עבדו אלא מתוך שעבוד ומתוך טרוף הדעת ואתה דן שוגג כמזיד ואונס כרצון עכ"ל ודקדק הרב ז"ל אמאי קראו שוטה. ותו לא ידע המקטרג שישראל שוגגים או אנוסים ופטורין ועוד למה הוצרד הקב"ה לומר שהיו שוגגים מתוך טירוף הדעת ואנוסים מתוך שעבוד ותסגי בחד. ופירש הרב ז"ל במאי דקי"ל דישראל מצווה על קדוש ה' ואם עבר ולא נהרג נענש. ובן נח אינו מצווה על ק"ה. ואלו בדין שוגג הוא להפך דישראל פטור וב"נ נהרג על השוגג וכבר ידע המקטרג דישראל עבדו ע"ז באונס ובשוגג אלא דנסתפק אם יש להם דין ישראל לגמרי או יש להם דין ב"נ להחמיר ולהכי קטרג דאם באנו לפוטרם משוגג כדין ישראל יהבינן להו חומרא דב"נ דחייבין ואם באנו לפוטרם מדין אונס יהבינן להו חומרא דישראל דחייבין ולהכי קראו הקב"ה שוטה כדאמרינן בחולין דף מ"ג הכסיל בחשך הולך זה העושה כחומרי ב"ש וחומרי ב"ה ובלא ימנע אם להם דין ישראל הרי הם פטורים מטעם שוגג ואם יש להם דין ב"נ פטורין מטעם אונס זהת"ד הרב ז"ל. וטרם אענה גרגיר א' בתחילת המאמר במ"ש פ"ג דתעניו' קמאי דמסרי נפשיהו על ק"ה מתרחיש להו ניסא ומאן דלא מסר נפשיה על ק"ה לא מתרחיש ליה ניסא וז"ש לא עבדו ישראל ע"ז במצרים ואתה עושה להם נסים מה הללו עע"ז וכו' כלומר דנסיב אינם נעשים כי אם למוסר עצמו על ק"ה והם היו חייבים למסור עצמם על ק"ה ולא מסרו ואינם ראוים לעשות להם נס. והשיב לו הקב"ה דלא היו חייבים דהיה בשוגג וכו': וכפימה שפירש הרב ז"ל אפשר דהמגיד מפ' ויענונו בשעבוד חומר ולבנים והביא ראיה ממ"ש הבה נתחכמה וכו' למען ענותו בסבלותם כפשטיה דקרא על החומר ולבנים ובנין פיתום ורעמסס. ויתנו עלינו עבודה קשה על ע"ז וכתבו המפרשים שבפרטות בע"ז לא היו אונסים אותם רק בפה רק היו מפתים אותם כדי שלא יהיה להם מקום פטור וז"ש ויתנו עלינו עבודה קשה שהיא ע"ז ואמר קשה שבקשו שלא יהיה באונס ויתחיבו וזוהי שקשה. ולכך אמר עבודה קשה כמו שנאמר ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך שהעבידום ע"ז בפה רך כדי שיתחייבו והם לא ידעו ולא יבינו דהיה מתוך טרוף הדעת והוא שוגג וישראל פטורים ומעת שנמול אאע"ה יש להם דין ישראל כדעת הרמב"ן. והיינו מאי דאמר קרא ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך כלומר טפש כחלב לבם שהם בני ישראל ויש להם דין ישראל והם שוגגים. וא"ש קרא דויתנו עלינו עבודה קשה שהשתדלו שלא יהיה באונס כדאמרן. אבל ונצעק אל ה' אלהי אבותינו דיש להם דין ישראל ואנחנו זרעם ופטורים בשוגג ומשו"ה הזכירו בצעקת' אלהי אבותינו אשר המה בצדקתם ובקדושתם יצאו מדין בן נח לגמרי והם ישראל ויש מקום פטור מע"ז בשוגג וישמע ה' את קולנו כי האמת אתנו שדיננו דין ישראל ופטורים בשוגג. ואחרי כתבי ראיתי להרב מלכי בקדש דף י"א שפי' המאמר הנז' כמו שפירשתי בעניותי בההיא דקמאי מסרי נפשייהו וכו' והאריך בביאורו ע"ש: